ו' בכסלו ה'תשע"ט   |   14 בנובמבר 2018   |   יום רביעי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
"מכרתי את הפרטיות של משתמשי וואטסאפ בתמורה לרווח גדול יותר"
08/11/2018 | פרמי אולסון
איך הפכה פלטפורמת גיימינג לאימפריית מתכנתים משגשגת?
09/11/2018 | אלכס נפ
אירופה תסתדר בלי העגבניות הישראליות - אבל להייטק אין תחליף
11/11/2018 | אלעד בלובשטיין
  100 עשירי ישראל 2018  
  בארץ  < ראשי

"הישראלים מובילים בעולם מבחינת איכות הטכנולוגיה שהם מפתחים"

את האלגוריתם הראשון שפיתח מכר לגוגל, את השני לטוויטר • עכשיו משתמש אורי אלון ביכולותיו כדי לבנות חברה שמיישמת ביג־דאטה בעולם הנדל"ן • עם הערכות שווי שמכפילות עצמן מדי שנה נראה שהבעלים לשעבר של הפועל ירושלים בדרך הנכונה
07/09/2018 | נועה אורון, ניו יורק

אני בכלל לא מדבר על הדברים האלה בעברית, אגב", מזהיר אותנו אורי אלון בתחילת הראיון. "את הכל אני עושה בתרגום סימולטני״. ואכן, לא מעט מהמילים של אלון, שעברית היא שפת האם שלו, נאלצנו לתרגם. וזה לא הדבר המפתיע היחיד אצלו.

הכתבה מופיעה בגיליון אוגוסט 2018 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

הוא אמנם שווה קרוב ל־2 מיליארד שקל, אבל אלון פוגש אותנו בשורטס ובטי שירט במשרד שלו בניו יורק, כאילו היה עדיין סטודנט. אל המשרד מובילה אותנו העוזרת האישית, שהיא חלק מצוות עוזרים שמקיפים את אלון מדי יום, ומאותתת מראש על הזמן הקצוב לפגישה. אבל אלון? מתהלך במסדרונות, מחלק כיפים לעובדים ומשתדל לשמור על כמה שפחות ״דיסטנס״. בכל זאת, בכל יום הוא פוגש עוד ועוד עובדים חדשים.

אלון | צילום: compass

מסטודנט למיליארדר

אלון (38) גדל בירושלים ועם סיום השירות הצבאי נסע ללמוד בחוג למדעי המחשב באוניברסיטת מונאש במלבורן, אוסטרליה, והשלים דוקטורט באוניברסיטת ניו סאות׳ וויילס שבסידני. "האמנתי שאם אהיה מאוד טוב, תהיה לי האפשרות להיות יותר הבוס של עצמי", הוא אומר. "לא ידעתי שאקים חברה ואגייס עובדים - אבל כן ידעתי שאני רוצה להשקיע ברעיון ובחברה משלי, לא ללכת לעבוד מתשע עד חמש בשביל מישהו אחר".

כחלק מעבודת הדוקטורט שלו, פיתח אלון אלגוריתם שכונה "אוריון", ושיפר את החיפוש בשאילתות כלליות של גוגל, שלא התמקדו באתר מסוים. כמה בכירים מגוגל פגשו אותו בקמפוס, ובתוך זמן קצר הסטודנט הצעיר מצא עצמו בפגישה במשרדי החברה.
כל זה קרה רגע אחרי שגם יאהו הביעו עניין ברכישה. ״ידעתי שזה סגור כשיאהו רצו לקנות את זה. אמרתי להם, 'טוב נדבר על זה ונחשוב', אבל כבר שם, ביאהו, אמרתי לאנשים שהיו איתי, שנמכור לגוגל", הוא נזכר.

גוגל הזמינו את אלון למשרדי החברה בסן פרנסיסקו, לפגישה בחדר סגור עם המומחים הבכירים ביותר דאז בתחום החיפוש. ״כשנכנסתי אמרתי להם: ׳בואו אני אראה לכם את העתיד של עולם החיפוש׳ והייתי ילד בן 25", הוא מספר בחיוך.

איך יש לילד בן 25 ביטחון לעמוד ככה מול שורה של בכירים?
״יש לי ביטחון באופן מובנה. אני לא צריך אישורים מאף אחד. אבל היו גם עובדות בשטח שהראו לי שהביטחון שלי מבוסס על משהו. גם האוניברסיטה הוציאה פטנט על אוריון, גם הרבה סטודנטים השתמשו במנוע, וגם גוגל הטיסו אותי עד סן פרנסיסקו במחלקה ראשונה״.

ואיך מרגיש סטודנט שטס בפעם הראשונה במחלקה ראשונה?
״הבנתי שככה עושים את זה, ושאני לא רוצה לטוס יותר במחלקת תיירים״, הוא עונה וצוחק.

אחרי שחזר מסן פרנסיסקו לסידני, גם מיקרוסופט כבר הביעו עניין. לבסוף, ההצעה של גוגל היתה הגבוהה מכולן, וגם החיבור האישי לתרבות שלה עזר. אוריון נרכש רשמית על ידי גוגל כעבור שנה עבור סכום שלא פורסם, ושאותו חלק אלון עם האוניברסיטה. ״זה שינה את החיים מבחינה אישית, להפוך מסטודנט למישהו שמכר חברה לגוגל. השינוי שבא אחרי זה, עם המכירה לטוויטר, עם קומפאס, לא היה דרמטי באותה מידה״, מסביר אלון.

״יש מעגל מסויים שבו רוב האנשים מסתובבים כל החיים - מסיימים תואר, הולכים לעבוד, וחיים חיים נורמלים. מאוד קשה לצאת מהמעגל הזה ולעשות משהו יוצא דופן. הרבה אנשים מנסים, אבל גם כשאתה טוב בעבודה שלך, אתה בתוך המסגרת הזאת״, הוא אומר. ״אין שום דבר רע במעגל הזה - אני מכיר הרבה אנשים מאושרים שלא עשו משהו שהוא פורץ דרך. זה לא מדד, פשוט ככה העולם עובד. אבל גוגל נתנו לי את האפשרות לעשות משהו שהוא מעבר״.

עם המכירה אלון גויס לגוגל, תחילה באוסטרליה ואז בארה״ב. אז, ניתנה לו ההזדמנות לקחת את המוצר שפיתח ולהטמיע אותו במערכות של גוגל, שבהן הוא קיים עד היום. במקביל, הוא החל להתרגל לחיים החדשים, בעולם עם קצת יותר מותרות. ״לא רציתי לקנות דברים חומריים, אלא חוויות", הוא מסביר. "טסתי הרבה, נסעתי לטיולים, רציתי ללכת למסיבות הכי טובות, למקומות הכי שווים. אבל לא עשיתי את זה בהגזמה, אלא לאורך השנתיים הראשונות שלי בגוגל. רציתי לעבוד במקביל״.

בתום שלוש שנים וחצי פנה שוב לדרך עצמאית ופיתח את "ג׳ולפן", אלגוריתם שמאפשר לבצע חיפושים של טרנדים ואירועים בזמן התרחשותם, במקום תוצאות חיפוש היסטוריות. הפעם היתה זו טוויטר שרכשה את המנוע ב־2011.

אלון לא התעייף. ב־2013 כבר הקים את קומפאס עם שותפו העסקי, רוברט רפקין, שהיה בעבר יועץ בבית הלבן וראש לשכתו של מנכ"ל ונשיא בנק ההשקעות גולדמן סאקס. קומפאס מפעילה פלטפורמה טכנולוגית, המאפשרת למשתמשים ולסוכנים לקבל החלטות מושכלות בתחום הנדל"ן באמצעות הצגת מידע מעמיק על מגמות תמחור ותנודות השוק בזמן אמת. המנוע של קומפאס מציג גם מידע מפורט על אזורים, שכונות, עסקאות אחרונות שבוצעו, מקומות בילוי ומוסדות חינוך.

בכל שנה סבבי הגיוס הלכו גדלו. בשנה שעברה החברה גייסה מאה מיליון דולר מקרן ההשקעות פידלטי, לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר. אבל לפני שהספקנו למצמץ, אלון הודיע על גיוס של 450 מיליון דולר נוספים מקרן ההשקעות ויז׳ן של חברת סופטבנק היפנית - גיוס, שמשקף לחברה שווי של 2.2 מיליארד דולר.

״מאז הגיוס גדלנו בקצב מהיר יותר מאי פעם״, מספר אלון, ״מבחינת היקף העסקאות, מספר העובדים והסוכנים״. לדבריו, אם ב־2016 היקף העסקאות של קומפאס עמד על 7 מיליארד דולר, ב־2017 הוא הוכפל ועמד על 14 מיליארד. ״ב־2018 אני מאמין שנעבור את ה־30 מיליארד״, הוא אומר בביטחון, ומבטיח שקומפאס תגיע לכל עיר גדולה בארצות הברית עד 2019. ומשם? לשאר העולם.

הפעם בונים

על פי ההערכות בשוק, הגיוס הבא של החברה כבר עשוי להיות לפי ערך כפול - כ־4 מיליארד דולר. הקרן של סופטבנק מוכרת בשוק ככזו שנוהגת לעשות ״דאבל דאון״, כלומר להשקיע שוב בחברות שבהן השקיעה, ובכך לתת לחברות הפורטפוליו שלה יתרון משמעותי בשוק. בין השקעותיה אפשר למצוא שמות גדולים, כמו WeWork, אובר וחברת הביטוחים הישראלית למונייד.

מבחינת אלון, מכירה היא לא חלק מהתכנית, בעיקר אחרי שכבר מכר שתי חברות בעבר. ״כשהתחלתי את קומפאס רציתי לבנות חברה שתצמח ותשתמש בטכנולוגיה בשביל לגדול. הטכנולוגיה שבניתי מאוד שיפרה את גוגל, ואז את טוויטר, ואמרתי לעצמי שהפעם אני לא רוצה למכור, אלא לבנות עסק סביב הטכנולוגיה״, הוא מסביר.

ומה לגבי הנפקה? ״זה סוג שונה של גיוס״, הוא אומר. ״אנחנו מגייסים בערך פעם בשנה ויכול להיות שנצטרך בשלב מסוים לעבור מהשוק הפרטי לציבורי, אבל אני לא רואה את זה כמטרה, אלא כחלק מתהליך של המשך גידול החברה. זה יכול לקרות בשנים הקרובות, אבל אני לא יכול להגיד לך מתי ואיך. בינתיים אנחנו עובדים עם סופטבנק, אז אין לנו בעיה של גישה להון. אנחנו מתמחרים את מחיר המניה בערך פעם בשנה ומקבלים את הערך הנכון למניות שלנו, אז הצורך בהנפקה הוא לא קריטי".

מה החלק שלך בחברה?
״אני לא רוצה להתייחס לעניין אחוזי החזקות, מה שחשוב זה המהות. אני לא חושב שזה משנה״.

ובכל זאת?
״אני לא נכנס למספרים, כמו שאני לא מדבר על דברים שקשורים לי אישית. אבל אני יכול להגיד לך כמייסד ויושב ראש, שאני בין בעלי המניות הגדולים בחברה״.

בין ביג־דאטה לנדל"ן

כמי שכבר עבר שתי חברות טכנולוגיה והספיק גם לרכוש ולנהל קבוצת כדורסל, אלון לא פחד לבחון תחום חדש ולצלול למעמקי שוק הנדל״ן. ״ההשקעה הגדולה ביותר שרוב האנשים עושים בחיים שלהם היא בנדל״ן״, הוא מסביר. ״הרגשתי שלא היתה דרך טובה לקבל החלטות בתחום הזה. היו חברות שהן שירות של שליפת מידע, כמו Zillow, אבל לא ראיתי שם משהו שנותן מענה לכל הצרכים של המשתמש. היו עוד המון מקומות שאפשר היה לשפר עם טכנולוגיה״. לדבריו, רוב חברות הנדל״ן הסתכלו על הטווח הקצר ועל ה״מכירה הבאה״, ולא השקיעו בטכנולוגיה.

״תסתכלי סביבך ותראי כמה בניינים ונכסים יש״, אומר אלון, שרואה בשוק הנדל״ן הזדמנות גדולה דווקא בגלל הפריחה של טכנולוגיות בתחום הביג־דאטה. יש לא מעט נתונים שקובעים מחיר של נכס - החל ממדדים כמו יציבות הכלכלה במדינה או מצב התשתיות בעיר, ועד לנתונים ממוקדים כמו מחירי הדירות הסמוכות או זמינות מקומות הבילוי ברחובות ליד. כל אלו משתנים כל הזמן, ולרוב מהר יותר מהזמן שלוקח לסוכני הנדל״ן לעקוב אחר המתרחש ־ בעיקר בשכונות מתפתחות. אם עד לא מזמן סוכנויות הנדל״ן היו מסתמכות על נתונים ממקורות שונים, הטכנולוגיה של קומפאס מנסה להכניס את בליל הנתונים הזה למקור אחד, ולאפשר לסוכנים לקבל החלטות על רכישה ומכירה של נכסים בצורה יעילה יותר. ״אנחנו לוקחים את הליך המכירה ומורידים אותו לרמת 'השלושה־ארבעה' דברים שצריך לדעת כדי לקבל את ההחלטה״, אלון מסביר.

משרדי קומפס | צילום: compass

הדרך לשילוב בין ביג־דאטה לנדל״ן לא היתה פשוטה. קומפאס החלה את דרכה בשנים שבהן רוב המוחות שעסקו בהנדסת מחשבים ובמערכות מידע נמשכו לחברות טכנולוגיה מובילות בתחום החיפוש והפיננסים. זאת, בזמן ששוק הנדל״ן, כמו תעשיות רבות אחרות, נותר מאחור.

״אלה אנשים שעשו דברים לגוגל ולטוויטר, ואתה צריך להסביר להם למה נדל״ן זה כל כך מאתגר. זה לא משהו שאתה חושב שאנשים מצטיינים בהנדסת מחשבים ירצו לפתור. היום הכל השתנה, פתאום אנשים מבינים שלא כל המהנדסים צריכים ללכת לחברות של רשתות חברתית, פיתוח אפליקציות ופיננסים״, מסביר אלון. ואכן, את מה שאובר עושה לשוק המוניות ו־Airbnb לשוק המלונאות, קומפאס רוצה לעשות לתחום הנדל״ן. והיא לא היחידה.

יש גם חברות אחרות, כמו WeWork, שמפתחות מערכות מידע בתחום הנדל״ן, לא?
״אני לא רוצה לדבר על חברות אחרות. יש כמה חברות שהבינו את מה שאני הבנתי לפני חמש שנים והתחילו להשקיע במידע של נדל״ן, ואני שמח שאנחנו היינו בין הראשונים שפעלו בתחום״ֿ.

משעות לשניות

בקומפאס מועסקים כיום יותר מ־5,500 עובדים בארצות הברית, רובם סוכני נדל״ן, שאלון מגייס מסוכנויות קיימות, או סוכנויות שלמות שמצטרפות לחברה. המודל העסקי של קומפאס מתבסס על גריפת אחוז מהעמלות שמרוויחים הסוכנים על כל עסקה, ולדברי אלון, הטכנולוגיה היא הגורם העיקרי שמושך את הסוכנים להצטרף אליו. ״סוכן שמצטרף לקומפאס עושה 20%-30% יותר עסקאות בשנה הראשונה שלו, וזו רק השנה הראשונה - אחר כך זה עוד עולה״.

איך משתנה החוויה של הסוכן?
״יש לנו היום 15-12 כלים טכנולוגיים שונים שעוזרים לסוכנים. יש למשל כלי של תובנות, כך שאם סוכן יושב עכשיו עם לקוח בדירה, הוא יכול להראות לו ברגע מה קרה בסביבה של הדירה בשנים האחרונות, ובסופו של דבר הכלי הזה יכול להשפיע על ההחלטה של הלקוח.

״הפידבק שקיבלנו מהסוכנים הוא כמה מהר הם יכולים להגיע למחיר הנכון - וכשהם מכינים את המצגת למוכר, הם יכולים להצדיק את זה. לפני כן הם היו מציעים מחיר, והמוכר לא היה יודע אם זה גבוה או נמוך מידי. עם המערכת שלנו אתה יכול בכמה שניות לייצר דו״ח מלא שמראה לך למה הנכס מתומחר בצורה מסוימת. פעם סוכן היה עושה את זה במשך שעות - עכשיו זה עניין של שניות״.

אבל גם המותג החזק שנוצר סביב קומפאס עוזר, וגם התרבות הייחודית של החברה - שמשלבת בין מהנדסי תוכנה לסוכני נדל״ן, בבניין אחד.
מי שמבקר במשרדים של קומפאס, יכול בקלות לחשוב שמדובר בחברת טכנולוגיה צעירה עם כל הסממנים של סטארט־אפ - שולחנות פינג פונג ומהנדסים בכפכפים ובטי שירטס. מנגד, בקומות מעל ומתחת תמצאו סוכני נדל״ן בחולצות מכופתרות, שעדיין מתקשרים עם לקוחות בטלפון. באורח פלא, אלון הצליח לשלב בין השניים, וקומפאס הפכה ליצור כלאיים של הנדסה ונדל״ן. ״יש פה תרבות של עבודה משותפת של מהנדסים עם סוכנים״, הוא מסביר, ״אווירה של חדשנות, של להסתכל קדימה ולשפר - במקום לשמור על סטטוס קוו ולהרוויח. כל מה שאנחנו מרוויחים אנחנו משקיעים בחזרה בחברה״.

לא בכדי הצמיחה המהירה ביותר של קומפאס היתה בסן פרנסיסקו, עיר שמחוברת יותר לטכנולוגיה. אלון: ״כולם שם משתמשים בכלים שלנו, כי סן פרנסיסקו והסיליקון ואלי הם השוק הכי טוב לאימוץ של טכנולוגיות חדשות. ובכלל, ערים שהן יותר טכנולוגיות וצעירות, יותר מוכנות להסתגלות לטכנולוגיות, הן אלו שאנחנו רואים בהן צמיחה גדולה יותר״.

לירושלים ובחזרה

״אני בצד הטכנולוגי. יש לנו מספיק אנשי נדל״ן. אני בפוקוס על המוצר״, אלון ממהר להגיב כששואלים אותו איפה כדאי להשקיע בנדל״ן בארצות הברית. אם בחלק מהפרברים באמריקה היה אפשר לרכוש נכסים בזול, בעיקר אחרי המשבר של 2008, ולהרוויח עליהם תשואה נאה, כשמדובר במאגרי המידע של קומפאס - המיקוד הוא בערים גדולות בלבד, ושם התשואות משתנות בהתאם לשכונה.

״אם את מחזיקה נכס עשר שנים, לאורך ההיסטוריה את תמיד הרווחת עליו, אבל זה לא שתכפילי את הכסף שלך בתוך שנה־שנתיים״, אלון מסביר, ״הפוקוס שלנו הוא לא על המקומות שבהם יש רווח גדול על השקעה בנדל״ן, אלא על ערים גדולות באשר הן - ובערים האלו לא תמצאי נכסים שעולים בצורה חדה. לא תמצאי עכשיו דיל שיעלה פי חמישה בשנתיים. אבל אנשים כן רואים 20%־30% עלייה בשנה, כמו למשל בחלק מהשכונות בברוקלין״.

אבל עם כל הכבוד לטכנולוגיה ולהשקעות של מיליארדים, רוב הישראלים שתציינו בפניהם את השם ״אורי אלון״, יכירו אותו בתור הבעלים של הפועל ירושלים. או ליתר דיוק, הבעלים לשעבר.

האליפות של ירושלים. "אחד ההישגים הגדולים" | צילום: shutterstock

לפני כשלושה חודשים, אחרי חמש שנים שבהן כיהן כבעלי הקבוצה והוביל אותה לשתי אליפויות היסטוריות ולחצי גמר היורוקאפ, הודיע אלון על עזיבה. ההודעה הגיעה רגע אחרי שהפועל ירושלים הפסידה בחצי גמר הפיינל פור, מול הפועל חולון, והותירה את אוהדי הקבוצה המומים. ובכל זאת, אלון ייזכר בתולדות הקבוצה כמי ששינה את ה־DNA שלה, והפך אותה מקבוצה של הפסדים כמעט ברורים מראש, על סף פירוק, לקבוצה מנצחת. למעשה, מלבד מכבי תל אביב, הפועל ירושלים היא הקבוצה היחידה בישראל שזכתה בשתי אליפויות ב־40 השנים האחרונות.

איך אתה מסכם את הפועל ירושלים?
"אין ספק שזו אחת ההצלחות הכי גדולות שהיו לי. אני גאה מאוד על מה שעשינו שם. העשייה הזאת היתה מדהימה, כי יכולתי להחזיר לעיר שגדלתי בה. ולהביא כל כך הרבה אושר ושמחה לעיר כזאת היה גאווה עצומה בשבילי. כאוהד הפועל ירושלים, תמיד גדלנו בתחושה שאף פעם לא זכינו באליפות ואף פעם לא נזכה. אפילו היו על זה שירים, אבל הראיתי שזה אפשרי. שאם אתה עושה דברים נכון ומנהל את הקבוצה נכון, אתה יכול לעשות את זה לא פעם, אלא פעמים.

״יש קבוצות שמפתיעות לפעמים וזוכות באליפות כשאף אחד לא מצפה לזה. יותר מרשים זה לבוא כפייבוריטים, כשכולם כבר מצפים ממך שתבנה קבוצה ברמה גבוהה, ואז לזכות באליפות. האליפות הראשונה היתה היסטורית ומדהימה, אבל האליפות השנייה היתה אולי הרגע שבו הייתי הכי מאושר. באנו כפייבוריטים וניצחנו כפייבוריטים, והראינו שזה לא יד המקרה״.

בהודעה הרשמית לעיתונות נמסר, כי אלון עוזב את הקבוצה כדי להתמקד בקומפאס, שצמחה מ־30 עובדים כשאלון רכש את הפועל, ל־5,000 כיום. ״הייתי מאוד ברור בהודעה״, מסביר אלון, ״יש לנו פה חברה ואחריות גדולה, ועל רקע הצמיחה המהירה מאוד, אני צריך להיות פה (בניו יורק) ולהתמקד. העברתי את הניהול לאנשים טובים ולשותפים שלי מהעבר, ואני מאמין שהם יעשו עבודה טובה וימשיכו את הדרך״.

עם זאת, פרסומים בישראל טענו שאלון מכר את חלקו בהפועל לטובת רכישת בעלות בקבוצה "קצת" יותר גדולה שאהד מילדות - הבוסטון סלטיקס. מקורבים לאלון סיפרו שהוא כבר עבר על החוזים השמנים של הקבוצה, שמוערכת על ידי פורבס בשווי של 2.5 מיליארד דולר ונמצאת במקום החמישי ברשימת קבוצות ה־NBA היקרות ביותר. על פי חוקי ה־NBA, אסור שבעלים של קבוצה בליגה יהיה בעלים של קבוצה נוספת, כך שהפועל היתה חייבת לרדת מהפרק.

הדיבורים נכונים?
״אולי בעתיד. זו אפשרות מעניינת, אבל אין לי משהו להודיע עליו בהקשר הזה״.
יכול להיות שהעזיבה קשורה לכך שהפועל לא נכנסה ליורוליג?
״אין שום קשר. אם הייתי רוצה להיכנס ליורוליג, היו דרכים כלכליות להשיג את זה בזמנו. אבל הרגשתי שהקבוצה עוד צריכה להראות הישגים באירופה לפני שזה יקרה. ההחלטה לעזוב היא אך ורק ההצלחה המטאורית של קומפאס, וכתוצאה מזה הצורך שהפוקוס שלי יהיה פה״.

אין פרוטקציה לישראלים

מה עושה יזם מצליח שהרוויח הרבה כסף? מלבד השקעה בקבוצת כדורסל, אלון משקיע גם בטכנולוגיות של יזמים אחרים: ״אחד הדברים שאני הכי אוהב לעשות זה לפגוש יזמים וחברות חדשות״, הוא מספר. אלון היה בין המשקיעים הראשונים של חברת התחבורה השיתופית ליפט, והשקיע גם בחברות, כמו ספוטיפיי וחברות אי־קומרס בסין.

בשנים האחרונות הוא מבלה יותר זמן בקליפורניה, בירת הקולנוע האמריקאית, ועם הבילויים בחוף המערבי מגיע גם התיאבון העסקי. מקורביו מספרים שאלון מתכנן להקים בקרוב חברת הפקות משלו, שתפיק סרטים ותשקיע בהפקות בהוליווד.

אילו תחומים מעניינים אותך כמשקיע?
״אני אוהב את מי שלוקח תעשייה, שעדיין לא עשו לה דיסרפשן (שיבוש) - כל תחום שאתה מרגיש שטכנולוגיה לא נכנסה אליו עדיין ומנסים להביא טכנולוגיה לשם, להפוך דברים מאנלוגיים לדיגיטליים, ושיש לו פוטנציאל צמיחה גבוה״.

יש זיקה מיוחדת ליזמים ישראלים?
״אני לא מבדיל. מי שטוב הוא טוב. אם יש יזם שהוא מוכשר, עם הרבה תשוקה, ויש לו רעיון טוב, אשקיע בו. לישראלים יש יתרונות בגלל המדינה, איך שהם גדלו והאופי שלהם. הם מאוד אמביציוזיים, חושבים על דרך מקורית לפתור בעיות, והייתי אומר שהם ב־טופ מבין כל המדינות בעולם מבחינת איכות הטכנולוגיה שהם מפתחים".

"תנו לנו להדריך אתכם הביתה״ אומר העמוד הראשי של אתר קומפאס. אם תשאלו את אלון, בעיניו, כבר אין רק בית אחד, אלא שניים ־ ישראל וניו יורק ־ באותה מידה. ״ניו יורק זה המקום שבו בניתי את העסקים שלי ושבו נמצא המועדון שלי, הבר שלי והחיים שלי. ישראל זה המקום שבו התחלתי, ושם נמצאת המשפחה שלי והבית הראשוני. אני לא יכול להשוות ביניהן, כי ניו יורק זה יותר ה־עכשיו והנוכחי, אבל לארץ תמיד תהיה לי פינה חמה בלב, כי שם נולדתי וגדלתי״, הוא מסביר.

לא ברור אם הייתה זו הילדות בישראל או הניסיון העסקי בחו״ל שהביאו את אלון להצלחה, אבל מה שבטוח הוא, שהביטחון העצמי היה שם לאורך כל הדרך. ״כשאני מתחיל משהו אני באמת מאמין שהכיוון שאני הולך בו הוא כיוון טוב", הוא אומר. "כמובן שתמיד דברים יכולים להשתבש וצריך להיות מוכן לזה. בכל חברה שהקמתי, בכל שלב, היתה לי תכנית מגירה, ועוד תכנית מגירה למגירה הראשונה. לא הייתי מנהל שלוש חברות ומצליח ככה אם לא היה לי את זה״.

והוא בהחלט מצליח. בשנה שעברה דורג אלון במקום ה־90 ברשימת הישראלים העשירים של פורבס עם הון של 1.15 מיליארד שקל. השנה קופצת הערכת השווי שלו ל־1.8 מיליארד שקל, מה שמקפיץ אותו אל המקום ה־66.

כמה אתה שווה היום?
"אני לא מדבר על זה - וזה גם לא כזה חשוב. מה שחשוב זה לעשות וליצור. כסף זה משהו שבא כתוצאה מעשייה והוא לא צריך להיות המטרה אף פעם. צריך לנסות לפתור בעיות לאנשים. אני עושה את זה עם טכנולוגיה, וכל אחד בדרך שלו. כסף זה אמצעי להתחיל עוד חברות, להשקיע, לקחת את הקבוצה שאהדתי כילד ולהביא אותה לאליפות - אלה הדברים הטובים שיש בזה, אבל זה לא צריך להיות הפוקוס אף פעם".

הכתבה מופיעה בגיליון אוגוסט 2018 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media