ט"ז בכסלו ה'תש"פ   |   14 בדצמבר 2019   |   שבת
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
נעים להכיר: עושה העסקאות הטוב ביותר בוול סטריט
08/12/2019 | אנטואן גרה
"מילת המפתח היא ריליישנשיפ"
08/12/2019 | נועה אורון, ניו יורק
צעצוע של סיפור: המנהל המבריק מאחורי הצלחת ענקית הצעצועים הסברו
09/12/2019 | מאט פרז
  הנשים המשפיעות 2017  
  המדורגים  < ראשי

פרופ' חרמונה שורק

חוקרת נוירוביולוגיה מולקולרית
27/07/2017 | עדי פרידמן

פרופ' חרמונה שורק, חוקרת נוירוביולוגיה מולקולרית, פרסמה בשנה האחרונה מחקר שמסביר את הנושא ועוסק במיקרו־רנ"א - מולקולות שקטנות פי מאה מגן רגיל ומעורבות בתהליכי הביטוי של הגנים שלנו בגוף. למעשה, אותן מולקולות מתפקדות כמו עמעמים במערכת תאורה, שיכולים פתאום "להידלק" כאשר ישנם איתותים מאתגרים מהסביבה - בדיוק כמו אותם הבזקי אור שהופיעו בתוכנית הילדים הפופולרית.

פרופ' חרמונה שורק | צילום: דאגלס גות'רי

שורק מצאה, כי לילדים שנפגעו היתה רמה נמוכה של מיקרו־רנ"א מסוים במוח, מספר 211 ליתר דיוק. זאת לאחר שניסוי שערכה על מוחם של עכברים גילה שהם פיתחו עוויתות אפילפטיות, כאשר היו להם רמות נמוכות מאותו מיקרו־רנ"א. "מכיוון שאצל הילדים היו שינויים מהירים שארכו כמה שעות, חשבנו שזה קשור למיקרו־רנ"א, כי הוא קטן, ולא לוקח זמן לעשות שינוי ברמה שלו", מסבירה שורק, "ההנחה היתה שלילדים שלא נפגעו היו רמות מספיקות מאותו מיקרו־רנ"א, מה שמנע את התפרצות המחלה".

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון יולי של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון או מנוי למגזין פורבס ישראל חייגו 077-4304645 או לחצו

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

 

רופאים הכי טובים 2019
מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media