ו' בכסלו ה'תשע"ט   |   14 בנובמבר 2018   |   יום רביעי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
"מכרתי את הפרטיות של משתמשי וואטסאפ בתמורה לרווח גדול יותר"
08/11/2018 | פרמי אולסון
איך הפכה פלטפורמת גיימינג לאימפריית מתכנתים משגשגת?
09/11/2018 | אלכס נפ
אירופה תסתדר בלי העגבניות הישראליות - אבל להייטק אין תחליף
11/11/2018 | אלעד בלובשטיין
  הנשים המשפיעות 2016  
  פיננסי  < ראשי

המשפיעה בישראל: "חשוב שהפיקוח יהיה נקי מלחץ פוליטי"

"אין זה סוד שיש לי חילוקי דיעות עם שר האוצר", אומרת נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בראיון מיוחד. כעת, לאחר לאחר פרסום המלצות ועדת שטרום, גוף הפיקוח החדש שבדרך ואישור הגבלת שכר הבכירים, היא מאמינה כי מה שנחוץ הוא בעיקר שקט מכיוון הפוליטיקאים
01/08/2016 | צופית הרלינג
"האתגר הגדול ביותר העומד בפנינו הוא הצורך לשפר את רמת החיים בישראל". זהו המסר המרכזי אותו מעבירה כיום נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שלוש לאחר שנבחרה לנגידת בנק ישראל, במהלכן התמודדה עם לא מעט ביקורת לצד שבחים על תפקודה. וכדי לעמוד באתגר, פלוג בטוחה כי נדרש שינוי מעמיק ומשמעותי, או "גיבוש תכנית אסטרטגית בתחומי מפתח ויישומה". כפי שהיא מכנה זאת. הניסוח מעודן, אך המסר מדאיג למדי.

"התוצר לנפש בישראל נמוך כיום בכ־35% מזה שבארה"ב", היא מסבירה, "ולפי מחקר שנעשה על ידי ה־OECD, בתרחיש של 'עסקים כרגיל', כלומר בהסתמך על המגמות הקיימות ביחס להתפתחות גורמי הייצור והפריון בארץ ובעולם, הפער לא צפוי להיסגר בעשורים הקרובים".

הכתבה מופיעה בגיליון יולי של מגזין פורבס ישראל

לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

לשיטתה של פלוג, שיפור מתמשך ברמת ההון האנושי של כלל האוכלוסייה יביא לשיפור בתוצר לעובד ולשיפור ברמת החיים בישראל. כדי לעשות זאת, היא סבורה שמערכות החינוך וההשכלה חייבות להקנות לכל חלקי האוכלוסייה (גם לערבים ולחרדים) כישורים המאפשרים השתלבות אפקטיבית בשוק העבודה.

בכלל, בעיניה של פלוג, אנחנו נוטים לפספס את הנקודה החשובה באמת, בייחוד באווירה שהתפתחה לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011. "השיח הציבורי הכלכלי בישראל התגבר מאוד, וזה דבר חשוב כשלעצמו, אך לטעמי השיח מתמקד ביוקר המחיה יותר מדי בהקשר של המחירים ופחות בפריון ובהשלכות שלו על כושר ההשתכרות. חשוב שהשיח יימשך ויתגבר אבל גם שיהיה מבוסס על עובדות וניתוחים מעמיקים".

אין מה לפחד

אך האתגרים לא נמצאים רק קרוב לבית. פלוג מבהירה כי גם הסביבה העולמית צפויה להיות הרבה פחות מסבירת פנים מזו שהיתה בעשורים הקודמים. ההחלטה של תושבי בריטניה על עזיבת האיחוד האירופי הפתיעה את השווקים - והובילה בין היתר לנפילות בבורסות העולם, לצניחה של הליש"ט ולתנודתיות באירו. אמנם מאז חלה רגיעה, אך לדברי פלוג, אי הוודאות עדיין גבוהה, ובנק ישראל עוקב אחר ההתפתחויות.

"בדיוק בשביל תקופות כאלו אנו שומרים לאורך זמן על יציבות המערכת הפיננסית, ובפרט על חוסנה של המערכת הבנקאית, בין היתר באמצעות הבטחת רמות הון ונזילות הולמות", היא מציינת, ומוסיפה כי לפי ההערכות, השפעת הברקסיט על הצמיחה העולמית לא צפויה להיות דרמטית, על אף שתיתכן השפעה משמעותית על בריטניה עצמה. היא מדגישה כי בריטניה היא שותפת סחר משמעותית של המשק הישראלי, וחשוב לשמר את הקשרים הכלכליים עמה, אך גם היא יודעת היטב שאם המהלך הבריטי יגרום לאפקט דומינו של נטישת מדינות נוספות את האיחוד, בנק ישראל ייאלץ להתמודד עם חוסר ודאות גדול הרבה יותר.

פלוג. חשוב לעודד נשים להשמיע את דעתן | צילום: אריק סולטן

מהלך היסטורי נוסף, שהשפעתו על השווקים בעולם עשויה להיות דרמטית, הוא בחירתם של נשיא או נשיאה חדשים בארה"ב. ברור כי כל אחד מהמועמדים ייקח את הכלכלה האמריקאית לכיוון שונה מאוד ושגלי ההדף יורגשו גם כאן בישראל, אך בעניין רגיש זה מעדיפה פלוג שלא להתבטא.

עניין קרוב אלינו הרבה יותר, לעומת זאת, הוא מעורבותה ההולכת וגדלה של המעצמה העולה מן העבר השני של העולם במשק הישראלי. אל מול החששות העולים בישראל מהעברתן של חברות ענק מקומיות לידיים סיניות, פלוג משחררת צפירת הרגעה.

"המשק הישראלי הוא חלק מהכלכלה הגלובלית, והגברת רכישות בינלאומיות של חברות מקומיות היא חלק ממאפייניה. זה בהחלט דבר חיובי למשק, כשמשקיעים זרים בוחרים להשקיע בחברות ישראליות את כספם", אומרת פלוג ומבהירה כי גם הליך מכירתה של חברת הביטוח הפניקס לתאגיד סיני לא צריך לעורר חשש. "תהליך רכישה בענף זה הוא מבוקר ומורכב, ואני בטוחה שנעשה בצורה ראויה".

מסכימים שלא להסכים

אחת הביקורות המשמעותיות המופנות לעבר בנק ישראל בשנים האחרונות היא כי מדיניות הריבית שלו מעודדת את המשך עליית מחירי הנדל"ן. הריבית האפסית שמנהיג הבנק, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, שומרת אמנם על שיעור אבטלה נמוך ומובילה במידה מסוימת לצמיחה בשיעור מתון, אך גם תורמת לעלייה בביקוש לדירות ולעלייה במחיריהן. פלוג בהחלט ערה לבעיה, אך היא מאמינה כי המפתח לפתרונה הוא בהגדלת היצע הדירות.

"אנחנו בהחלט עוקבים בדאגה אחר מחירי הדיור, וכולנו מסכימים שיש בעיה שצריך לפתור אותה. חשוב להמשיך לשמור על רמה גבוהה של התחלות בנייה לאורך זמן, שתוכל לענות על המחסור שנוצר, ובכך לסייע לייצוב ואף לירידת המחירים".

נושא נוסף שעלה לסדר היום התקשורתי לאחרונה היא תכניתו של שר האוצר, משה כחלון, להורדת מיסים.

את תומכת בתכנית?
"הראינו לא פעם בשנים האחרונות שההוצאה האזרחית של הממשלה בישראל נמוכה מאוד בהשוואה בינלאומית. בין היתר, זהו פועל יוצא של גובה תקבולי המס שגובה הממשלה, ומתבטא ברמת שירותים נמוכה יחסית לאזרח בכל הנוגע לחינוך, תשתיות, בריאות וכיוצא בזה. חשוב שתקציב המדינה יתמקד כבר היום באתגרים של הטווח הארוך, ושיוכל להקצות מקורות בהיקף ראוי להשגת יעדי הממשלה, ובכלל זה תמיכה במנועי הצמיחה, ובתשתיות פיסיות ושל הון אנושי", מסבירה פלוג. "מהסיבות האלו אני סבורה שנכון היה לשקול להפנות עודפים, ככל שהם צפויים להיות מתמשכים, לחיזוק המטרות שהזכרתי. חשוב לזכור שיש דרכים נוספות למצוא מקורות במערכת המס, כמו ביטול פטורים שאין להם הצדקה כלכלית ברמת המשק".

מגדירה את היחסים עם שר האוצר טובים וענייניים | צילום: מרק ישראל סלם

בפברואר השנה הודיע כחלון על הקמת רשות חדשה לפיקוח על שוק ההון, שתפעל תחת שר האוצר. הרשות הפיננסית החדשה לא תנגוס בתפקידיו ובסמכויותיו של בנק ישראל?
"לא. היא תפקח על גופים פיננסיים שאינם בנקים, ועל גופים בעלי היקף פעילות קטן יחסית שאינם מהווים סיכון מערכתי ליציבות הפיננסית. כל גוף שמקבל פיקדונות או מנפיק אג"ח בהיקף נרחב לשם מתן אשראי ימשיך להיות מפוקח על ידי בנק ישראל, שלו המומחיות והניסיון המוכחים בפיקוח על גופים שאופי פעילותם עשוי להביא לסיכון מערכתי של היציבות הפיננסית והמשקית".

איך היית מגדירה את היחסים שלך עם שר האוצר?
"טובים וענייניים. אנו נפגשים לעיתים קרובות, עומדים בקשר רציף, מסכימים על חלק מהדברים וגם מקדמים מהלכים חשובים במשותף. למשל, בנושאים שבהם עסקה ועדת שטרום הגענו להסכמות, ורק לפני כמה ימים פורסם תזכיר החוק להקמת הוועדה ליציבות פיננסית". באותה נשימה היא מוסיפה, "זה לא סוד שיש לנו גם חילוקי דעות".

פוליטיקה בצד

לאחרונה ספגה ועדת שטרום להגברת התחרותיות בענף הבנקאות והפיננסים ביקורת מצד קרן המטבע הבינלאומית, שהתייחסה להמלצות הביניים וטענה שחלקן אינן רציניות ומתבססות על מידע ישן ולא רלוונטי. הקרן אף הזהירה מפני תרחיש שבו המלצות הוועדה יערערו את היציבות הפיננסית בישראל. פלוג לא מתרגשת מהטענות. "קרן המטבע אכן מצאה שהרפורמות שמתכננת הוועדה הן חסרות תקדים בעולם, ויש לוודא שהן מיושמות בזהירות ובאחריות, תוך פיקוח הדוק ומקצועי", היא אומרת, אך מוסיפה כי "כולנו צריכים להיות שבעי רצון מכך שההסכמות שהגענו אליהן בסופו של דבר משקפות צעדים שמצד אחד יתרמו להגברת התחרות, ומצד שני, לא יפגעו ביציבות ובלקוחות".

באותו הדו"ח מותחת הקרן ביקורת גם על גורמים פוליטיים בכנסת שמתערבים לדעתה באופן נרחב מדי בעבודת הבנק המרכזי והפיקוח על הבנקים. בנושא זה נראה כי לפלוג ביקורת מסוימת, אם כי היא מקפידה להעבירה בדרכה המעודנת. "חברי הכנסת צריכים לעשות את תפקידם, ואין על כך ויכוח. יחד עם זאת, חשוב לאפשר לגורמים המקצועיים גם כן לעשות את עבודתם. הרפורמות שהוחלט עליהן הן מאוד נרחבות ומאוד משמעותיות, ויש לאפשר לשחקנים השונים בשוק ולכלל הציבור לעכל אותן ולהגיע לשיווי המשקל החדש שייווצר בעקבותיהן, מבלי לייצר זעזועים נוספים. יש חשיבות לכך שהפיקוח על הגופים הפיננסיים יהיה נקי מלחצים פוליטיים, ואכן, גם הקרן הביעה חשש מהתגברות של לחצים כאלו". פלוג ביטאה זאת השנה באופן ברור, כשהבהירה כי "חשוב שהשמירה על היציבות תהיה מחוץ לתחום של המערכת הפוליטית", ואף ביקרה אותה על כך שהיא נוטה לחשוב לטווח קצר בלבד.

אותה מערכת פוליטית העבירה לאחרונה את חוק הגבלת שכר הבכירים, שהשלכותיו מורגשות היטב במערכת הפיננסית. "הבענו את דעתנו יותר מפעם אחת, שלפיה רמות השכר הנוכחיות פגעו באמון הציבור במערכת הבנקאית", מצהירה פלוג. "רמות השכר הגבוהות גם הקשו על הבנקים לבצע תוכניות התייעלות משמעותיות שאנחנו רואים בקידומן חשיבות רבה, ובעניין זה נדרשים המנהלים להפגין דוגמה אישית. לכן חשבנו שיש מקום לכך שהמחוקק יתערב בחקיקה שתגדיר נורמה לרמות שכר סבירות מקסימליות", היא מבהירה, אך מדגישה את הנקודה החשובה מבחינתו של בנק ישראל. "אני שמחה שמי שחוקק את החוק לא התכוון לפגיעה בזכויות שנצברו בגין עבודה בעבר. מבחינה משפטית, יש כרגע אי בהירות שצריך להסיר במהרה, כדי לאפשר גם למערכת וגם לעובדים הרלוונטיים לקבל החלטות מושכלות. כמובן שנכבד כל החלטה שבג"ץ יקבל". יחד עם זאת, מדגישה פלוג ש"חשוב שחילופי דורות ייעשו בצורה הדרגתית", מאחר שתהליך כזה טומן בחובו סיכונים למערכת והתוצאות עלולות לפגוע באינטרס הציבורי.

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון יולי של מגזין פורבס ישראל


מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media