ח' בכסלו ה'תשע"ט   |   16 בנובמבר 2018   |   יום שישי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
איך הפכה פלטפורמת גיימינג לאימפריית מתכנתים משגשגת?
09/11/2018 | אלכס נפ
בריטניה, הסוף? הממלכה בעידן הברקזיט נמצאת על סף התפוררות
15/11/2018 | אלון לוין ויובל בוסתן, סיקור ממוקד
אירופה תסתדר בלי העגבניות הישראליות - אבל להייטק אין תחליף
11/11/2018 | אלעד בלובשטיין
  בארץ  < ראשי

הרווח של כולם: על העמותה שפותחת את עולם ההייטק לאוכלוסיות שונות

יותר ויותר חברות פועלות למען גיוון תעסוקתי בשורותיהן, לעידוד יצירתיות והענקת הזדמנויות לאוכלוסיות שונות. כש-50% מהחברות בארץ מקבלות עובדים בשיטת חבר מביא חבר, לחרדים, ערבים, בעלי מוגבלויות ואחרים קשה להיכנס להייטק - וכאן נכנסת עמותת ITWorks לתמונה
23/12/2015 | צופית הרלינג
"הייתה אישה באשקלון שאף פעם לא עבדה, דיור ציבורי, בעל בכלא, והיא מצאה בעזרתנו עבודה בחברה גדולה. כשהיא באה הביתה, הילדים עשו לה מסיבה עם בלונים כי אימא התחילה לעבוד והיא יכולה לרשום אותם לחוגים. זה מראה בדיוק את המקום של כמה חשוב לעבוד, כמה חשוב שאימא, שאבא, יהיו דוגמא חיובית לילדים". כך מסבירה יפעת ברון, המייסדת והמנכ"לית של עמותת ITWorks, הפועלת למען גיוון תעסוקתי בתחום ההייטק. היא אף מוסיפה, "זה כמו אפקט הפרפר. זה מושך את המשפחה למעלה. לא רק הכסף, אלא גם המודלינג, המצב שלי בבית, הביטחון העצמי, החיוביות, איך אני מסתכלת על החיים. הכל משתנה".

גיוון תעסוקתי הוא אחד המונחים העולים ביותר בעולם העבודה בשנים האחרונות. הענקת הזדמנויות לאנשים הבאים מאוכלוסיות שונות, לא רק מעודדת יצירתיות אלא אף מאפשרת לחברות להתאים בצורה טובה יותר את המוצרים שלהן לקהלי יעד מגוונים, ומדברי ברון עולה גם ההשפעה על הסביבה כולה של המועסק.

את משמעות הדבר הבינה גוגל בתחילת 2015, כאשר הקציבה 775 אלף דולר ל-Code2040, ארגון ללא מטרות רווח שמוקדש לגיוון בטכנולוגיה, ואילו חברות מרכזיות אחרות בעמק הסיליקון בארה"ב החלו לפרסם מידע בנוגע לגיוון המועסקים בהן. למרות זאת, דוח דלויט מ-2014 על טרנדים בעולם משאבי האנוש, הראה כי גיוון או הכללה תעסוקתיים לא היו הנושאים החשובים ביותר לבכירים בחברות. יותר מכך, לפי דוח של SHRM אשר בדק את הנושא בקרב אנשי משאבי אנוש של המדורגות ברשימת 100 החברות של פורצ'ן, 41% מהנשאלים אמרו שהארגונים שלהם "עסוקים מדי" בשביל לקיים מאמצי גיוון רשמיים.

ברון, 37, הקימה את ITWork ב-2006, במטרה להיאבק בעוני בארץ באמצעות קידום תעסוקה איכותית למגוון אוכלוסיות מודרות דרך הכשרות טכנולוגיות והכשרות לפיתוח מקצועי. מאז הקמת העמותה, ברון יזמה ופיתחה תוכניות המשרתות אלפי משתתפים ומשתתפות מרקעים שונים ברחבי הארץ.

"לפני 15 שנה ליוויתי משפחות מצוקה בנתניה באופן עצמאי, ובמקביל עבדתי בסיסקו בתחום של מעורבות חברתית תקופה מאוד ארוכה", היא מספרת על תחילת הדרך, "ראיתי את הפער הגדול בין מעסיקים שמחפשים כוח אדם מיומן ומשוועים לכוח אדם מיומן, לבין אוכלוסיות רבות שרוצות לקחת חלק בעולם ההייטק, אבל אין להן את הכלים".

כיום ITWorks פועלת דרך 20 קבוצות שפרוסות ברחבי הארץ, במקומות כמו נתניה, לוד, שדרות וחיפה. העמותה מתמקדת בכמה אוכלוסיות: החברה הערבית, החברה החרדית, צעירים בסיכון, בעלי מוגבלויות ומבוגרים מעל גיל 60.

עובדת עם מי שמוכן לעשות שינוי בחיים. יפעת ברון, מנכ"לית ITWorks

"אנחנו כמו חברת השמה חברתית. בא אלינו מועמד, הוא רוצה לעבוד, אבל הוא לא יכול מכל מיני סיבות. כל חברת השמה שהוא ישלח אליה את קורות החיים שלו בחיים לא תחזור אליו". לכן העמותה מספקת למועמדים סדנאות הכנה לעולם העבודה, קורסים טכנולוגיים וייעוץ תעסוקתי ללא עלות, עד למציאת העבודה. לאחר מכן מלווה החברה את המועמד בתקופת ההעסקה הראשונה.

לא מעט ארגונים ועמותות פועלים היום בתחום התעסוקה בארץ. ברון מסבירה, מאחר והרקע לכך הוא "ראייה שתעסוקה איכותית ותעסוקה מתגמלת משפרת מוביליות חברתית. ברגע שאדם נמצא בקשיים, אומרים בוא קודם כל עבודה תחילה". אך בשונה מעמותות אחרות, איטוורקס דורשת מהמועמדים המגיעים אליה להיות אקטיביים. "אנחנו עובדים עם נשים וגברים שרוצים לצאת לעבודה, מוכנים לצאת מהכפר, לעשות את השינוי הזה בחיים".

למה גיוון תעסוקתי בעסק חשוב כל כך?
"היום כל החברות מחפשות את הטאלנטים. זה לא בהכרח חייב להיות הבן אדם שסיים את אוניברסיטת תל אביב בממוצע 90, אני תמיד אומרת שטאלנט זה האדם המתאים לעבודה הנכונה, כדי שהוא יתמיד בה. הטאלנטים לא נמצאים רק בצפון תל אביב, או אם נגוון אז גם בדרום העיר, אלא גם באוכלוסיות נוספות, בכמות מאוד גדולה, פשוט צריך להגדיל את הספקטרום של הפנס".

ברון מוסיפה כי שוק ההייטק והטכנולוגיה הוא אחד התחומים הבודדים בהם יש יותר היצע מביקוש. "בכל חודש יש 330 משרות שלא מאוישות בשוק הזה, לכן, מבחינת המעסיקים אנחנו אומרים תסתכלו במקומות נוספים. בנוסף, רואים את זה במחקרים, שככל שכוח העבודה מגוון יותר בחברה, יש יותר מקום לרעיונות וליצירתיות וזה ידוע". נקודה נוספת היא הפנייה לשווקים אחרים. "חברות רבות מפתחות מוצרים, יש להן רכש לקהל מגוון, ולכן מן הראוי שהן יכירו את האוכלוסייה הזו, שהיא תהיה חלק מעובדי החברה". סיבה נוספת היא ההפסד הכלכלי הגדול של המשק מאי תעסוקת אוכלוסיות כמו החרדים והערבים, המגיע לכמה עשרות מיליארדי שקלים בשנה. לפי מדד ג'יני לאי שוויון בחלוקת ההכנסות, בישראל יש את אי השוויון הגבוה ביותר מבין המדינות בעולם המערבי, בגלל החרדים והערבים. בנוסף, המגזר הערבי מהווה כ-20% מאוכלוסיית המדינה, אבל כ-1% בלבד בכוח העבודה בהייטק.

להוריד את הירח והכוכבים בשביל המעסיקים

ומהן התוצאות בשטח? רק לאחרונה סיכמה העמותה שש שנות פעילות של התכנית Excel HT. התכנית, אשר עוסקת בשילוב אקדמאיים ערבים בתעשיית ההייטק בישראל, היא פיתוח של ITWorks ותב"ת (מבית ג'וינט ישראל). היא אומצה על ידי משרד הכלכלה לאור הצלחתה - השמה של 98% מבוגרי התכנית. ברון מסבירה כי למועמדים מהמגזר הערבי הרבה פעמים קשה למצוא עבודה, בין השאר כי סטודנטים בתחום בדרך כלל מחפשים עבודה בשנה השנייה ללימודיהם, ויוצאים לשוק העבודה עם ניסיון בסיום התואר. מועמדים רבים שמגיעים ל-ITWorks, לעומת זאת, מעדיפים לסיים את התואר בממוצע גבוה ורק לאחר מכן לחפש עבודה. לכן בעמותה מעבירים למועמדים סדנאות להכנה לעבודה, ניהול קריירה נכון ועוד.

ברון אומרת שהיא "רואה שהח'ברה שלנו מתמידים יותר, משקיעים, מלאי מוטיבציה להצליח. הם לא באים למקום עבודה לשנה ואז מחפשים את מקום העבודה הבא, אלא מגיעים לשם רוויי כישלונות. עכשיו טיפלנו באדם עם תואר שני באוניברסיטה בינלאומית בגרמניה. אנגלית, גרמנית ועברית שפות אם, בחור סופר מתאים. כל אחד אחר היה נוחת בשדה התעופה והיה מוצף בהצעות עבודה, והוא כבר שנתיים מחפש. הוא צעיר, אין לו משפחה, הוא רק מחכה שייקחו אותו. זו דוגמא לאדם שברגע שנותנים לו את ההזדמנות הזו, הוא יוריד את הירח ואת הכוכבים בשביל המעסיקים. זה יתרון כלכלי ברור לחברה. עכשיו הוא כבר חודש עם העמותה ונכנס לראיונות". בחור אחר, לדברי ברון, התקבל לתואר שני בבינתחומי עם ממוצע 90 פלוס, שלח קורות חיים רבים אך זימנו אותו לתפקידי שירות לקוחות בלבד. היא מוסיפה שמועמדים שהגיעו לעמותה עשו זאת לאחר שעבדו בהוראה, בקופיקס ועוד - במקום לעסוק במקצוע אותו למדו.

ויאאם דקסה, בוגרת תכנית EXELHT, עובדת כיום כמהנדסת תהליך בחברת ביוטק

"אלה לא רק ערבים. בקבוצה של אנשים עם מוגבלויות, הייתה 50% השמה תוך חודש מסוף הקורס. אחד מהם למשל התקבל לתפקיד פיתוח". אך ברון מדגישה כי "הח'ברה שלנו לא מתקבלים בחסד". כך פועלת ITWorks להטמעת המועמדים בחברות עצמן - ובעצם בתוך המעגל הכלכלי בארץ, בניגוד לחברות אחרות אשר מקימות מתחמים סגורים המיועדים לאוכלוסייה מסוימת ומנציחות למעשה הפרדה בין האוכלוסיות השונות. בנוסף, שני הצדדים מרוויחים לדברי ברון - גם המועמד וגם המעסיק. "אם את חברה שמחפשת עובדים מעולים, איכותיים ומלאי מוטיבציה, לי יש עובדים. את פותחת לי משרה היום, תוך שעתיים יש לך עשרה קורות חיים מתוקתקים במערכת, את לא צריכה להתחיל לרדוף אחריהם". כיום, לאחר תשע שנות פעילות, מועמדים התקבלו דרך ITWorks בחברות כמו מיקרוסופט, אמדוקס, HP, IBM ועוד.

לצד ההצלחה, ישנם גם לא מעט קשיים. "הרבה פעמים עולה נושא האיזון בין אימהות וקריירה", במיוחד אצל נשים, מספרת ברון. "הרבה פעמים זה ממש שינוי תפיסות", היא מציינת, כמו ההבנה שמקום העבודה לא נמצא בהכרח קרוב לבית. "כל מי שרוצה עבודה, יכול למצוא מענה תחת הכתפיים שלנו, כמובן אם יש התאמה. אבל אנחנו לא עושים קסמים", היא מדגישה.

בעמותה מנסים להעביר למועמדים שעליהם לקחת אחריות על החיים שלהם ו"ליצור את ההזדמנויות, אף אחד לא ייצור אותן בשבילך בנטוורקינג. 50% מכל העבודות במשק זה חבר מביא חבר, ואין להם את החברים, לא במעגל הראשון, לא במעגל השני, וגם לא בעשירי. איך אנחנו יוצרים את הנטוורקינג? אנחנו קודם כל מצמידים מנטורים, הם דוגמא טובה ליצירת נטוורקינג ראשונית. אנחנו מלמדים אותם איך עושים את הנטוורקינג. תגיד שאתה מחפש עבודה, אל תתבייש, תכתוב את זה בפייסבוק. איך לצרף עוד חברים לקהל שלי, איך אני מכיר עוד אנשים בכפר שלי שעובדים ואני משתמש בהם. אנחנו הנטוורקינג הכי משמעותי עבורם ומסנגרים עליהם כל הזמן. הבחור הבדואי לא עבר בפעם הראשונה. לכן אנחנו מתקשרים ואומרים - הוא בחור מדהים, חייבים לתת לו עוד הזדמנות, אולי לא לתפקיד הזה, בואו ננסה תפקיד אחר", ממש כמו המלצה של חבר.

המנטורים אף מלווים את העובדים בתקופת ההעסקה הראשונית, במהלכה עולות סוגיות רבות. "בצוות חושבים שאני הערבי היחיד, לא ציינו את החג שלי ואני נעלבתי מזה, כי לכולם אמרו חג שמח, אבל כאשר לי היה רמדאן אף אחד לא אמר לי חג שמח. יש לי עובד כאן שאוכל חזיר ואני חרדי, מה אני עושה. כל מיני דברים קטנים וטכניים שאחד על אחד הם נפתרים".

יש גם קשיים שעולים בעקבות אירועי טרור?
"במצב בטחוני כזה גם למשתתפים שלנו יש בעיה, שהם חוששים להגיע לקורס במרכז. היה לנו עכשיו קורס שעלה 200 אלף שקל, שהתחיל עם 18 משתתפים. עכשיו, בגלל המצב הביטחוני, לשלוש בנות האבא לא הרשה לצאת לתל אביב, ועוד מועמד אחד אמר "אני הולך למכללה ומרגיש שכולם מסתכלים עליי". המצבים האלה מאוד משפיעים על העבודה שלנו".

באותו עניין, ברון מוסיפה, "אני חושבת שהפעם הראשונה שפגשתי ערבי זה היה אחרי הצבא, ואני חושבת שתכניות כאלה בשקט, לא במוצהר - עושות שינוי אמיתי, כי אתה מכיר בדרך אחרת את הקולגה שלך לעבודה, ואתה רואה שלשניכם יש את אותן צרות כלכליות, בעיות עם הילדים, ורואים שזה לא נורא כל כך משני הצדדים. אני מאוד מאמינה בפתרון הזה".

ברון מספרת על שינוי נוסף. "טיפלנו באישה ערבייה שאמרה שהיא המהנדסת הראשונה שיצאה מהכפר", היא מציינת. "כשהיא הייתה בתהליכי חיפוש עבודה והיא לא מצאה ואמרה לנו, 'אני אומרת לאחיות שלי ללכת ללמוד כשאני לא מוצאת עבודה'. והיא התקבלה לעבודה, ועכשיו האחיות שלה לומדות בטכניון, וזו גאווה גדולה שהיא מגיעה לכפר עם רכב, עם הסמל של החברה. היא מרוויחה ומתקדמת, זו דוגמא למשפחה שלה, לקהילה שלה ובמיוחד זה שהיא אישה ערבייה. היא לקחה הלוואות וכעסו עליה אולי בבית כי זה לא מקצוע סטנדרטי, והיא יוצאת מהכפר, זוכה לעבודה, ומראה לכולם שאפשר וזה כדאי".

משתתף בתכנית הכשרה להדפסת תלת מימד לבני 60+

עם אצבע על הדופק

ברון מספרת כי העבודה בעמותה פרטנית מאוד. "לוקחים כל אחד ובודקים מה הוא רוצה, מה צריך. אין לנו הכשרה אחת לכל העמותה, אנחנו לא עובדים עם מדריכים שלנו, אלא עם המכללות הכי יוקרתיות בשוק, שזה גם עולה הרבה מאוד כסף", מספרת ברון. מבחינתה, "הכי חשוב זה הצלחות. אנחנו עובדים לא במסות אלא באיכות". בנוסף היא שמה דגש על חשיבה עסקית המכירה בצרכים של השוק. "הקורסים שלנו הם מאוד ייחודיים. למשל הדפסת תלת מימד, מגדירים אותה כמהפכה התעשייתית הבאה. אנחנו תמיד מנסים להיות עם אצבע על הדופק, מה המשק צריך, מה הוא יהיה צריך עוד שנה". כך למשל נפתח, בשיתוף עם חברת מגדל, קורס הכשרה לעובדים מעל גיל 60, להפעלת מדפסות תלת מימד. "בכל רגע נתון בארגון יש לנו מינימום 120 איש בתהליכים, וזה תמיד בחברות שונות", מוסיפה ברון.

כאשר ברון אומרת חברות שונות, היא לא מתכוונת רק לחברות הגדולות בהייטק. ממש לאחרונה היא ייסדה את פורום הסטארט-אפים, מאחר ורבים מהם מראים רצון לקלוט עובדים שונים אך לא יודעים כיצד. האוכלוסיות בהן היא מטפלת נתקלות בכמה קשיים בכניסה לסטארט-אפים. אם בחברות הגדולות שיטת חבר מביא חבר מביאה 50% מהמועסקים - בסטארט-אפים לדבריה מדובר ב-100%. "הרבה מהשיטות של חבר מביא חבר זה מהצבא, וזה גם מדיר את הנשים", היא מציינת תוך התייחסות ליחידות מחשבים יוקרתיות שבוגריהן אחראים לסטארט-אפים רבים בארץ. לדבריה, רבים מהאוכלוסייה הערבית למשל "הם לא בצופים, בצבא או ב-8200, ובלימודים הם לא מתערבבים, יש את קבוצת הלימוד של הערבים ויש את קבוצת הלימוד של היהודים, הם לא במשוואה, הם נעלם".

במטרה לסייע לאוכלוסיות השונות, ITworks אף מעניקה שירות של פיתוח עסקי לחברות העוסקות באוכלוסיות מודרות, כמו חברת הייטק בדואית בשם סאדיל, שפועלת בתחום ההכשרה הטכנולוגית וההכוונה המקצועית לאקדמאים בדואיים, ואף עוסקת במתן שירותים טכנולוגיים במגוון תחומים. אפרופו הדרום, תכנית נוספת של העמותה מסייעת לצעירים למצוא עבודה בנגב כדי לחזק את האיזור.

אפליקציה חדשנית למציאת עבודה

פעילותה של ברון עד כה זיכתה אותה כבר במספר פרסים ואותות יוקרה, כולל פרס International Alliance for Women's World of Difference", כאחת מ-100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם על העצמה כלכלית של נשים. בנוסף, משרד החינוך הכיר בה כאדם בעל ההשפעה הרבה ביותר כיום על חינוך בתחום ה-IT בארץ. היא שואפת להרחיב את העמותה לסקטורים נוספים, כאשר כבר עכשיו העמותה נוגעת מעט בפרמצבטיקה ובפיננסים, והיא אף רוצה לסייע למועמדים להתקבל למשרות בכירות יותר.

בימים אלו היא עובדת, יחד עם יזמים חברתיים נוספים, על אפליקציה שתהווה מאגר חינמי של משרות. מטרתה לחבר בין אנשים שמחפשים עבודה, ואין להם את הקשרים הנחוצים, לבין אוכלוסיות שעובדות ונחשפות למשרות. בעזרת אלמנטים של משחוק, שהוא "הדבר הכי משפיע על אנשים" לפי ברון, מקווים היזמים כי האפליקציה תיצור שינוי. בנוסף, כל אדם שיעלה משרות לאפליקציה יקבל סכום כסף מסוים, וכל ארגון יוכל להציג עצמו דרכה. כך, בעלות נמוכה מבקשים היזמים ליצור מודל חדש, "היחיד שנותן כסף למי שעושה מעשים טובים, ונותן הזדמנות לאוכלוסיות רבות שאינן מטופלות בשום מקום. "החלום שלי שזה יהיה פיתרון", מספרת בהתלהבות ברון, "ושזה ייצא מגבולות ישראל, אבל עוד מוקדם חזון למועד".

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media