ט' בכסלו ה'תשע"ט   |   17 בנובמבר 2018   |   שבת
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
בריטניה, הסוף? הממלכה בעידן הברקזיט נמצאת על סף התפוררות
15/11/2018 | אלון לוין ויובל בוסתן, סיקור ממוקד
אירופה תסתדר בלי העגבניות הישראליות - אבל להייטק אין תחליף
11/11/2018 | אלעד בלובשטיין
אנחנו על המפה: הסטארט-אפים הישראלים שמעצבים את ערי המחר
13/11/2018 | איתי גרין ואמיר מזרוח, Start-Up Nation Central
  בארץ  < ראשי

"ניסיון שבירת המונופולים הוא לא נכון": ראיון עם מנכ"לית מועצת החלב

"אנחנו רוצים כשרות וזה בסדר, זה מה שהעם רוצה והוא יקבל את זה. אי אפשר לצעוק יוקר המחייה, ולהיות במדינת תל אביב". מנכ"לית מועצת החלב מיכל קראוס, מסבירה בראיון מיוחד לפורבס, את מה שעומד מאחורי פער המחירים בין אירופה לארץ, על התמיכה בפריפריה ועוד
26/10/2015 | צופית הרלינג
"לא כל מה שמתאים לאירופה מתאים גם לישראל. בגלל הסיטואציה המיוחדת של מדינת ישראל, אנחנו נורא רוצים להיות כמו מדינות ה-OECD או כמו ארה"ב, אבל עם כל הכבוד, אנחנו 8 מיליון תושבים, מוקפים בגבולות שאי אפשר לחצות אותם, והדברים האלו הם מהותיים בחיי היום יום שלנו. במבצע צוק איתן שנה שעברה, כשנסגר נתב"ג ליומיים, לא נכנסו מטוסים, ואוי ואבוי אם לא היה לנו ייצור חלב במדינת ישראל, כי לתפיסת האוצר אפשר הכל לייבא. התפיסה שלנו היא שלא, יש דברים שאי אפשר לייבא". כך מתארת מיכל קראוס, מנכ"לית מועצת החלב בראיון מיוחד למגזין פורבס.

רבים לא יודעים זאת, אבל מועצת החלב אחראית לאחד התחומים שעומדים על סדר היום בארץ, ולראייה אפשר לזרוק לאוויר מושגים כמו מחאות הקוטג' והמילקי, שעוררו סערה בקרב הציבור בשנים האחרונות, או מחירי המוצרים בפיקוח. הענף, אשר מהווה כ-20% מהחקלאות בארץ, מעסיק באופן ישיר כ-14 אלף עובדים (כולל המחלבות) ורק השנה היקף הייצור בו יהיה 1.4 מיליארד ליטר חלב.

קראוס מסבירה מה עומד מאחורי המחיר שמוטבע על מוצרי החלב, אשר 60% מהם מפוקחים, ומשמש כנושא שיחה מרכזי בלא מעט בתים ישראליים. "לפי עלויות הייצור שנבדקו על ידי משרד החקלאות הישראלי, לליטר חלב גולמי, לא מה שבסופר, אלא של הרפתן, הפער הוא בסך הכל תשע אגורות. כשמחלקים את זה בתוך הסל, אז אצלנו יותר יקר המזון, אבל בכל הדברים אנחנו הרבה יותר יעילים מהאירופאים".

אם ההפרש הוא רק 9 אגורות, איך בסופרים בארץ ההפרשים כל כך גדולים?
"אנחנו מדינה ששומרת על כשרות ויש לכך משמעויות כספיות, וגם המע"מ גבוה אצלנו. אנחנו חיים במדינה קטנה, בסך הכל 8 מיליון תושבים, רוב היקף צריכת החלב יותר נמוך מאשר בעולם, כי לא אוכלים בשר, כי העוגות שמגישים אחרי ארוחה בשרית הם פרווה, כי המוסדיים, אירועים, קינוחים, הכל פרווה".

"כל המוצרים במדינת ישראל מיוצרים בשלושה סוגי כשרויות - כשרות רגילה, מהדרין ובד"צ, ולכן צריך שלושה קווי ייצור לכל דבר. בנוסף, הקווים עובדים רק שישה ימים בשבוע, וחגים זה בכלל קטסטרופה אצלנו. אין דבר כזה בעולם, שם עובדים 24/7. הכל יותר מסורבל אצלנו. אנחנו רוצים כשרות וזה בסדר, זה מה שהעם רוצה והוא יקבל את זה. אי אפשר לצעוק יוקר המחייה, ולהיות במדינת תל אביב, ולחשוב שכל מדינת ישראל זה כך, כי מדינת ישראל לא בהכרח שומרת על הכשרויות האלה".

הכשרות היא לא הסיבה היחידה להפרשי המחירים. לפי מחקר של התאחדות התעשיינים בישראל, אם ישנו פער במחירי המזון בישראל לעומת העולם, הסיבה לכך היא בעיקר גורמים שנקבעים על ידי הממשלה. פער במע"מ אחראי על חצי מהבעיה, ואם מוסיפים לכך שערי חליפין, נטל רגולציה, מיסוי ממשלתי וגם את נושא הכשרות, הרי שההבדלים יכולים להיות מאוד גדולים.

מנכ"לית מועצת החלב, מיכל קראוס

לחזק את הפריפריה

יוקר המחיה או לא, אספקה סדירה של מוצרי החלב לציבור הישראלי היא רק אחת מתחומי האחריות של מועצת החלב, אשר הוקמה ב-1956 כחברה בע"מ הכפופה למשרד החקלאות, ומשנת 2011, תחת חוק החלב, הפכה לחברה לתועלת הציבור והעסקים בענף. הדירקטורים והמנהלים במועצה מגיעים מהממשלה, משרדי האוצר, הכלכלה, החקלאות והבריאות. במועצה יושבים גם נציגי מחלבות, רפתנים, המועצה לצרכנות ונעמת.

"המועצה היא ענף מתוכנן", מסבירה קראוס, "והתכנון נשען על שלוש רגליים. המכסות, שהן כמויות החלב המוקצות לכל יצרן חלב לפי החוק, מחיר המטרה הקבוע גם הוא בחוק, ו-ויסות כמויות החלב בין המחלבות", שהמועצה מטפלת בו מאחר וייצור החלב על ידי הפרות משתנה לאורך השנה. בקיץ תפוקת הפרה יורדת ואילו בחורף יש יותר חלב מאשר הצריכה בפועל של ציבור הצרכנים". 33% מהמוצרים הנצרכים על ידי הקהל הישראלי הם מוצרים לבנים, כמו גבינות לבנות וקוטג'. קראוס מדגישה כי זה שונה מאוד מהצריכה בשאר העולם, אך לעומת זאת, בארץ היקף הצריכה הוא 170 קילו לנפש לעומת 300 קילו בהולנד, למשל.

מה ההבדל באופי הענפים בינינו לבין אירופה?
"האיחוד האירופאי החליט על ביטול המכסות החל מאפריל 2015, יש תכנון אחר. הם נותנים תמיכות ישירות, שעומדות על 26 אירו לדונם, שזה ללא קשר אם אתה מייצר חלב או לא מייצר חלב. אם יש לך חלקה כחקלאי, אתה מקבל תמיכה. התמיכות האלו הולכות ופוחתות במהלך השנים. מחיר החלב למגדל שם הוא נגזרת של מחירי הבורסה העולמית, ונמצא היום בקריסה. הרפתנים היום באירופה בהתמוטטות כלכלית, בגלל המחירים הנמוכים, ובגלל שהתמיכה הישירה איננה מספקת לכסות את הוצאות הגידול. אנחנו רואים תהליך של סגירת רפתות ויציאת רפתנים בקצב מואץ. אגב, התרבות שלהם היא של צריכת גבינות, המשק המשפחתי הולך ונעלם ולהערכתי יישארו שם רשתות גדולות".

"כיום אין בכלל במדינה תמיכה בחקלאות בענף החלב. יש מחיר מטרה שהוא פונקציה של עלויות הייצור. אין רפתן עשיר, מצב ההתפרנסות הוא באמת בקרשים בגלל מתווה לוקר, בתוך המתווה יש התייעלות, מעבר להתייעלות עוד הפחתה במחיר המטרה. באירופה נותנים את התמיכות הישירות, לא ראינו שזה בהכרח טוב".

"צריך לזכור שבאירופה מבוססים כבר המון שנים רק על משק משפחתי, שגודלו הממוצע הוא 30-50 פרות. אנחנו בתהליכי למידה, וגם הם. אנחנו מעריכים שהם יחזירו תכנון לא דרך מכסות, אלא בדרכים אחרות. בחלק מהמקומות החקלאים מתארגנים בקואופרציות, אני מאוד תומכת בהיבט הזה, כאשר בבעלות הרפתנים גם מחלבה. זה בדיוק מה שמדינת ישראל עשתה בפטם - מגדלים עברו לתכנון, כי לחקלאים מותר לתכנן, מותר לעשות יותר קופארציות, וזה היתרון. אצלנו אין היום לחקלאים מחלבה, הכל פרטי. לכן אנחנו חושבים שהתכנון המרכזי במדינה הוא נכון וצריך להימשך. יכול להיות שצריך להיות שינוי בפיזור באוכלוסייה, בוויסות בכמות שהצרכן הישראלי מבקש לרכוש".

הרפתות בארץ מפוזרות כיום כך ש-70% מהן נמצאות בפריפריה ורק 30% במרכז, כאשר אף לא אחת מהן נמצאת בתל אביב, ולדברי קראוס, מתוך הרצון של מדינת ישראל להמשיך לחזק את הפריפריה, פתחה במאי האחרון מועצת החלב בפרויקט בערבה. מטרתו לשפר את רווחיות החקלאים באיזור והוא יתפרס על פני שלוש שנים. קראוס היא יו"ר צוות ההיגוי שלו, שנעשה בתמיכת משרד החקלאות ובשיתוף עם התאחדות מגדלי הבקר. בערבה במיוחד ישנם תנאים אקלימיים קשים, ולכן צריך לספק לבעלי חיים תנאים סביבתיים שונים ממה שנותנים במרכז הארץ, מסבירה קראוס. היא מוסיפה כי המועצה משקיעה זמן וכסף רב (כ-10% מהתקציב הולך למו"פ) במחקרים על ייצור החלב, כמו תנאי הסביבה ורווחת בעלי החיים, ועל השפעת החלב ומוצריו על בריאות הציבור.

מלבד האופי הפריפריאלי של הענף והרצון לשמר את הרפתות גם בקיבוצים ובמושבים, בכירי מועצת החלב שואפים, לדבריה של קראוס, לשמר את קיומם של המשקים המשפחתיים. קראוס עצמה, אשר נכנסה לתפקידה לפני כשנה וחצי, מכירה אותם היטב - היא עצמה בת למשפחת חלבנים וחברת קיבוץ קבוצת שילר. היא האישה הראשונה שמכהנת כמנכ"לית מועצת החלב, אך זה לא מרתיע אותה. "בהרבה דברים, לכל אורך השנים, הייתי כמיעוט. לשמחתי יש קידום מאוד גדול בעשור האחרון של נשים. אני לא רואה בזה משהו חריג. האג'נדה שלי תמיד הייתה לקדם צעירים או נשים".

70% מהרפתות בארץ נמצאות בפריפריה

"אין סיבה שיסגרו את המועצה"

נושא יוקר המחיה הוא לא האתגר היחידי עמו גוף עליו היא מופקדת נאלץ להתמודד. הביקורת על המונופולים בשוק החלב מרכזת עניין ציבורי גם היא. "המונופול היחיד שיש לנו זה תנובה", אומרת קראוס. לדבריה, במדינה קטנה כמו ישראל, היקף ההשקעות, הסיבוך ורמת הטכנולוגיה הנדרשת, לקיים מחלבה קטנה זה עסק לא פשוט. "צריך להגיע לרמות של איכות מוצר, טכנולוגיות גבוהות, בקרה, כניסת החלב בכל התהליכים, בקרת איכות בכל אורך התהליך. בסוף היום זה מוצר בסיסי. אתה משקיע הון עתק ובסוף אתה מוציא חצי קילו גבינה לבנה. לכן, בשוק כזה של החלב, הניסיון של שבירת המונופולים הוא לא נכון והוא גם לא יתקיים".

השוק הטבעוני יכול להוות גם הוא אתגר למועצת החלב.
"נכון. אבל לא הייתי קוראת לזה אתגר. יש גלים בכלל בתנועות, היה הגל האורגני, לצערי הוא לא תפס. יש עכשיו את הטבעונות, לשמחתי זה גל, ובסוף היום ההיגיון הישר והשכל הישר יעשה את שלו, ובמדינת ישראל היקף הטבעונות הוא באחוזים מאוד בודדים. הם מייצרים שיח ואמירות, אבל בסוף היום האדם צריך לאכול את מוצרי הבסיס, גם במוצרי החלב וגם מוצרי הבשר. לכן, אנחנו נראה שהגל הזה ילך וידעך גם בהיבטים התקשורתיים שלו. תישאר אוכלוסייה של טבעונים, כמו בגל האורגני, וזה בסדר, ולגיטימי".

"בשנות המהפכה האורגנית חשבו שהשוק האורגני יתפתח, צריכים לזכור שכיום זה פרימיום. גם המוצרים הטבעוניים יעברו למחירים פרימיום. באורגני חשבו שהשוק יכול להתפתח ל-15%. בסוף רמת הצמיחה בישראל היא 1.5-2%, גם בעולם הוא לא עובר את המספרים האלה".

נושא אחר שמופיע בתקשורת ועל המועצה להתמודד עמו, הוא חרם כלכלי על תוצרת ישראלית. מאחר והאיחוד האירופי לא מכיר בסמכות של השירותים הווטרינריים ביו"ש ורמת הגולן, אין באפשרות המועצה לייצא מוצרים שהגיעו משם לאירופה. כיום ניתן לעקוב אחר כל מוצר חלב ולדעת מאיזו רפת הוא הגיע, ולכן, מלבד שלושת הקווים הקיימים במחלבות, המיועדים לסוגי הכשרות השונים, המועצה נאלצה להכניס קו המיועד ל'חלב ירוק'. קו זה נכנס לתוקפו בתחילת 2015, עלותו נאמדת ב-6 מיליון שקל לשנה, והוא מיועד לצריכה מקומית.

מה לדעתך האתגר הכי גדול כיום של המועצה?
"ראייה לטווח ארוך, איך אנחנו רואים את הענף לאורך 10 שנים, הקמנו את ועדת קראוס שמטרתה לבחון את הענף בישראל, מכל ההיבטים, ולהציב אג'נדה בפני מקבלי ההחלטות".

בהקשר הזה, על המועצה מרחפת לא פעם סכנת סגירה.
"אין סיבה שיסגרו את המועצה. העלויות שלה הן זניחות, גם מבחינת מספר העובדים. בשביל לספק חלב איכותי במדינה, ולספק אותו בכל נקודת זמן ובכל מקום במדינה, בסוף היום צריך מישהו שיעשה את זה. אז או שזה יהיה על ידי הרגולטור, כי אנחנו כפופים לרגולטור, אנחנו חברה תחת משרד החקלאות, או שזה יהיה תחת המחלבות. כנראה שעדיף שזה יהיה תחת הרגולטור".

"בסוף היום אנחנו צריכים לשרוד את הטווח הארוך. בטווח הקצר אנחנו מדברים על שרידות החקלאים מבחינת הרווחיות. אלו הדברים המרכזיים. בכל זאת אנחנו תחת החוק, התקנות בעצם באות לעזור לנו ליישם את החוק".

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media