י"ז בתשרי ה'תשע"ט   |   26 בספטמבר 2018   |   יום רביעי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
מחוברות לאדמה: המסעדות שעושות את זה הכי טוב שיש
25/09/2018 | נטלי שפריר
נוודת דיגיטלית: איך זכתה צ'לסי אודופו במשרה הכי שווה בעולם?
21/09/2018 | לורה ביגלי בלום
100 עננים: זוהי צמרת החברות הפרטיות בתחום הענן לשנת 2018
20/09/2018 | אלכס קונרד
  בארץ  < ראשי

"החזון הוא שהשואה תהיה חלק אינטגרלי מהמצפן האישי והציבורי"

הרב אברהם קריגר הוא "ציד סיפורי שואה". באמצעות מכון "שם עולם" שהקים, הוא מלקט פריטים ומסמכים שמספרים על חיי הרוח וההתמודדות המוסרית והדתית בשואה: מציורים שצוירו באמצעות מזון, על אף הרעב, ועד קידוש עליו נכתב בדם. "צריך מישהו שאך ורק זה יהיה תפקידו"
16/04/2015 | תמר דליות
"במהלך העשורים שלאחר השואה, העולם היהודי מתמקד בעיקר בסיפור של הרוע, הסבל והטרגדיה", אומר הרב אברהם קריגר. "אין התייחסות להתמודדות בשואה לשאלות מוסריות, תרבותיות, הומניות, דתיות - כל מה שקשור לחיים. אין התייחסות לאנושיות שלנו ואני הבנתי שאי אפשר להשאיר את הנושא הזה כך".

הרב קריגר, בן לניצולי שואה מאושוויץ בירקנאו, ייסד את מכון "שם עולם" העוסק בחקר, חינוך והנצחה של סוגיות ההתמודדות, האמונה והמוסר במהלך השואה. בניגוד לציידי הנאצים המפורסמים, הרב קריגר רואה עצמו כ"ציד סיפורי שואה" - הוא נמצא במשימת חיפוש מתמיד אחר פריטים ומסמכים ששרדו ומעבירים את סיפוריהם של היהודים שלא שרדו. כל אלה עוברים לשימור ותיעוד בארכיון הגדול ביותר בעולם במתמקד בנושא ההתמודדות היומיומית וחיי הרוח בשואה.

מדוע לא לאחד את המכון עם יד ושם?
"הרעיון עלה בעבר, אבל אנשי מקצוע והיסטוריונים חשובים טענו שאם רוצים לשמר את התחום הזה כתחום שיש לו משמעות, תחום שימשיכו כל הזמן לחקור אותו בנרטיב של השואה, צריך מישהו שאך ורק זה יהיה תפקידו. אני חושב שאנחנו הסמן המשמעותי בתחום חיי הרוח וההתמודדות בזמן השואה ומוסדות חשובים החלו להכניס את המושגים האלה לתחום המחקר שלהם - אולי גם בעקבותינו".

כיצד מגיעים אל הממצאים?
"אנחנו מדי פעם משנים את השיטה, גם לפי המצב. היו תקופות שבהן היינו מסתובבים בין המקומות, ויוצרים קשרים עם הקהילה. לעיתים פריטים מגיעים ממקורות פורמליים או פרטיים ולעיתים אלו אנשים שהם חלק מן המערכת עצמה או מקומיים, שיודעים לפנות אל האנשים שלנו ולהציג להם את החפצים.

הרב אברהם קריגר. "אין התייחסות להתמודדות בשואה לשאלות מוסריות, תרבותיות, הומניות, דתיות" | צילום: מתוך סרטון תדמית, "שם עולם"

"מלבד שכר טרחה אנחנו מסייגים את עצמנו ממסחר או סחטנות עבור הפריטים", הוא אומר ומתאר תופעה שהתפתחה באירופה בשנים האחרונות. "נוצרה מציאות של מוזיאונים שמוקמים על ידי אוליגרכים יהודים, מתוך רצון טוב באוקראינה, לדוגמה. הם מציעים לאנשים מחירים אסטרונומיים, דבר שעובר כמו אש בשדה קוצים - עם הכסף בא התיאבון". הוא מספר כי מבחינתו, איסוף הפריטים הוא תהליך ממושך הדרוש סבלנות ו"לעיתים גם אנחנו מפספסים".

אחד מן הפריטים שהצליח הרב קריגר לשים את ידו עליו, הוא סדרה של ציורים שצוירו בגטו לודג' בפולין אשר ידוע כאחד מן הגטאות בהם שרר רעב קשה במיוחד. "בתהליך מלאכת השימור התגלה כי חלק מן הציורים צוירו בפחם וחלק אחר, באמצעות מיץ גזר", הוא מספר. "לאחר בדיקה נראה כי גזר וסלק היו אחדים מן המזונות שהועברו אל הגטו - מה המשמעות שניתן לגזור מצייר שאומר לעצמו שהמלחמה שלו בגרמנים היא בכך שהוא מצליח לשמר את עולמו הרוחני - 'אני לוקח את המזון שלי ומצייר איתו' - איזה מאבק על מנת לשמור על רוח האדם".

פריט נוסף שזכור לרב קריגר במיוחד הוא סידור שהוצא מטרבלינקה לאחר חיסול מחנה המוות. "המיוחד הוא שבסידור זה היה כתוב על הכריכה", הוא מספר. "הדבר עורר את חשדנו ושלחנו אותו לבדיקה. התברר שהכיתוב הוא בדם - בכריכה הקדמית נכתב שם האדם 'משה קמינקה, טרבלינקה' ובכריכה האחורית הביע את זעקתו: הוא כותב כי הבין שאשתו ובתו עלו כבר בעשן. זו ממש זעקה לשמיים לנקמה עבורן - זה פריט מרתק".

בדיקה מעמיקה של הממצאים חושפת סיפורים מרתקים | צילום: מתוך סרטון תדמית, "שם עולם"

ממצא מרתק לא פחות מתאר התנהלות יוצאת דופן שהתרחשה בגטו לובלין. "מצאנו מערכת שלמה של מסמכים של יהודי שהיה בגטו בשלב שבו הוא הפך למחנה עבודה, והקצין הממונה על המחנה כתב בגרמניה עבודת דוקטורט על בית הספר הגבוה ללימודי יהדות בפולין - שזה היה, כמובן, ישיבת חכמי לובלין. הקצין העסיק את אותו אדם שלמד במוסד הזה ושמו היה צבי אלימלך תלמוד. בימי ראשון הקצין היה קורא לו על מנת לראיין אותו ונתן בידו מכונת דפוס כדי שירשום במהלך השבוע את זיכרונותיו וימסור אותם ביום ראשון הבא.

צבי אלימלך תלמוד קרא לימים האלה 'יום הדין הפרטי שלי' מאחר ולא ידע באיזה מימי ראשון יחליט הקצין שהוא מיצה את התפקיד שלו ופשוט יהרוג אותו. הוא ניצל את ההזדמנות לכתוב מכתבים ובאחד המכתבים הוא מציין כי ברור לו שלא הוא ולא אף אחד מבני משפחתו יצאו משם בחיים והוא יודע בדיוק לאן מובילים את האנשים. חשוב לזכור שלובלין היה ממש מעל מחנה ההשמדה מיידנק ובו ראו מה שקורה", מזכיר הרב קריגר. "הוא כותב משפט: 'הייתי מבקש שלפחות המכתבים הללו יישארו כדי שיהוו איזשהו זכר, אבל אני יודע שגם זה לא יקרה'. כשאני אוחז את המכתבים הללו, את החבילה הזו, זה דבר מאוד מרגש וניתן להגיד שלפחות המשאלה הזו התגשמה".

ממצאים אלה הם חלק מאוסף של למעלה מ-800 אלף מסמכים ומוצגים אשר ניתן למצוא בארכיון מכון "שם עולם" שמנסה להעביר את זיכרון השואה דרך סיפור של דילמות, התחבטויות וקבלת החלטות הרות גורל של אנשים אשר חיו באחת מן התקופות הקשות ביותר בהיסטוריה של העם היהודי והעולם כולו.

החזון של המכון הוא "שהשואה תהיה חלק אינטגרלי מהמצפן האישי והציבורי", מסביר הרב קריגר. לשם כך הוא מקיים מספר פרויקטים, כמו הפעלת ניידת חינוכית תחת הכותרת "קיום במשבר", הפועלת במוסדות חינוך ביישובי פריפריה ובמרכז, הפעלת מיזמים בקמפוסים אקדמיים, פעילות לבני ובנות מצווה, תערוכות ממצאים ייחודים ממוזיאונים בעולם ומשלחות לפולין ולסלוניקי ואודסה. "אנו גם מעבירים סדנאות למנהלים על מנת שהמרכיב האנושי שניתן למצוא בהתמודדות בשואה, יהיה חלק מסל ההחלטות שלהם". פרויקט נוסף של המכון הוא קורס "דור שני", אשר מכשיר את בני הדור השני לניצולי השואה ליום בו יהפכו למעין 'דור ראשון' ואחריות העברת הסיפורים והזיכרונות מן השואה תעבור אליהם, כפי שעושה כיום הרב קריגר.

מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media