ו' בכסלו ה'תשע"ט   |   14 בנובמבר 2018   |   יום רביעי
לייף סטייל רכב טכנולוגיה נדל בארץ עולם פיננסי
עשו מנוי
למגזין פורבס
ועכשיו – במבצע היכרות
מיוחד למנויים חדשים
"מכרתי את הפרטיות של משתמשי וואטסאפ בתמורה לרווח גדול יותר"
08/11/2018 | פרמי אולסון
איך הפכה פלטפורמת גיימינג לאימפריית מתכנתים משגשגת?
09/11/2018 | אלכס נפ
אירופה תסתדר בלי העגבניות הישראליות - אבל להייטק אין תחליף
11/11/2018 | אלעד בלובשטיין
  פרויקט מנהלים עם חזון  
  טכנולוגיה  < ראשי

מולי אדן, סגן נשיא אינטל העולמית: "הצורה שבה אנחנו מדברים היום עם מחשב איננה טבעית"

מולי אדן, סגן נשיא בכיר באינטל ונשיא אינטל ישראל, מצפה בכיליון עיניים לעתיד, כולל לשבב שישתילו גם בנו: "עם רכיב אלקטרוני בכל אדם, יהיה אפשר לתכנן ביעילות מערכת תחבורה ציבורית לכאוס של מגה-סיטי עם 60 מיליון איש". ראיון מיוחד לפורבס ישראל
14/01/2015 | הדר חורש

אחד המקומות שבהם מיוצר העתיד הוא מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה. השבבים שהחברה מפתחת ומייצרת הם ליבן הפועם של מרבית מערכות המחשבים בעולם, אבל בשנים האחרונות נראָה שהעתיד נשמט מידיה של אינטל. השנה שעברה, מרגיע את המודאגים מולי אדן, סגן נשיא החברה, היתה שנת מפנה. לדבריו, "אינטל עברה מטמורפוזה".

אדן, סגן נשיא בכיר באינטל ונשיא אינטל ישראל, הוא אחד האנשים הכריזמטיים והמרתקים בעולם ההייטק הישראלי. הוא החל את דרכו כמהנדס בחברת תדיראן והתפרסם בשנות השמונים כשהמציא את ה"אנטי מחיקון", אותו הֶתקן מיתולוגי שביטל את מחיקת הצבע משידורי הטלוויזיה, ואִפשר לתושבי ישראל לראות תוכניות וסרטים בצבע, חרף הגזירה הממשלתית לשדר בשחור־לבן בלבד. מתדיראן עבר אדן לאינטל, שם מילא שורת תפקידים בתחום הפיתוח, והגיע לדרגת סגן נשיא בכיר. לפני שנתיים חזר ארצה ומונה לנשיא אינטל ישראל, המעסיקה כעשרת אלפים עובדים ומייצאת ב־4 מיליארד דולר.

כשאדן, 62, מדבר על המטמורפוזה שהתחוללה בחברה, הוא מתכוון לאתגר הגדול שהציג האייקון הגדול של תעשיית ההייטק העולמית, סטיב ג'ובס. עד 2007 שלטה אינטל ללא עוררין בענף המחשבים האישיים. העולם התנהל על גביהם, וכל מחשב ראוי לשמו התבסס על שבב של אינטל. לפני קצת יותר משבע שנים הציגה אפל את המהפכה הבאה בעולם המִחשוב האישי: הדגם הראשון של האייפון, עם אלפי האפליקציות שפותחו עבורו, הפך את הטלפון הסלולרי למכשיר העיקרי לגלישה באינטרנט. שנתיים וחצי מאוחר יותר, כשהוא כמעט על ערש דווי, הציג ג'ובס את הבשורה הבאה: האייפד. הוא ליווה אותו בהכרזה שעִצבנה את אדן: "אנחנו בעידן הפוסט פי.סי".

"סטיב ג'ובס ידע שהוא זורק סיסמה שיווקית", אומר אדן. "הוא טבע את המונח הזה כדי להחדיר את הטאבלט. אנשים אחרים פירשו את דבריו כתחזית, החלו לדבר על העידן שאחרי הפי.סי, והובילו את התיאוריה שהמחשבים האישיים מתו".

הראיון המלא מופיע בגיליון ינואר של מגזין פורבס ישראל

- לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355

- לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל


אדן ואחרים ניסו להסביר לכל מי שרצה לשמוע שמחשבי הלוח הם אולי מוצר מעניין וחשוב, אבל המחשב האישי לא מת, אלא שבינתיים העולם איים להתהפך על אינטל: הסמארטפונים שהציפו את העולם ומחשבי הטאבלט שהפכו למוצר נחשק התבססו על מעבדים מסוג חדש, והצמיחו לאינטל מתחרים חצופים וזריזים. חברות כמו AMD הבריטית וקוואלקום האמריקאית איימו לכבוש את השווקים החדשים, והיה נדמה ש"העידן שלאחר המחשב האישי" הוא לא עניין של מצב רוח.

מחשבי הלוח התגלו כנוחים במיוחד לגלישה באינטרנט. הם לא יכלו להחליף את המחשבים הניידים ככלי עבודה, אבל כבשו פלח שוק נכבד של לקוחות שזקוקים למחשב לתקשורת ולגלישה. מכירות המחשבים האישיים הואטו. "אינטל בבעיה", אמר לי לפני שנתיים בכיר בחברה. "אם היא רוצה לשרוד כמובילת התעשייה, היא חייבת לעשות שינוי גדול".

עוד תשמעו על סופיה

בסוף 2013 החל המפנה, שהורגש היטב בשנת 2014. מכירות מחשבי הלוח התייצב, ובמקביל פיתחה אינטל שבבים גם עבור התעשייה החדשה. היא התחילה להשיב מלחמה לחברות הצעירות, תחת הנהגתו של המנכ"ל החדש, בראיין קרזניץ. התוצאות ניכרו בדוחות הכספיים ובשער המניה. "הנהלת החברה התחלפה, וזה גרר הרבה מאוד שינויים, כולל שינויים אסטרטגיים", אומר אדן. "אני מרגיש עם זה נוח, כי צפיתי שעידן המחשב האישי רחוק מלהסתיים. ב־2013 היתה באמת ירידה של 14% במכירות המחשבים האישיים, אבל בהחלט לא נכנסנו לתקופת פוסט פי.סי. ב־2014 התברר שהפי.סי לא מת, והתחום אפילו צמח".

קורים בענף דברים רבים נוספים, חוץ מקרב המחשבים האישיים.
"אינטל ממשיכה לגדול בצורה משמעותית גם בתחומים אחרים, כמו שרתים ומִחשוב ענן, שהוא תחום שצומח בצורה מהירה. במקביל לצמיחה המחודשת בתחום המחשבים האישיים, הציבה ההנהלה החדשה מטרה נוספת: להפגין נוכחות משמעותית בעולם הטאבלטים, ולהגיע למכירה של 40 מיליון מחשבי לוח. השקענו גם בכניסה לתחום המודמים, ואנחנו נכנסים לשוק עם ארכיטקטורה חדשה בשם סופיה, שעוד תשמעו עליה הרבה.

"אנחנו משקיעים בפיתוח בתחומים של מִחשוב לָביש ושל האינטרנט של הדברים. אלה פיתוחים שעדיין לא רואים ברחוב, אבל בשנים הקרובות התחומים האלה יהפכו לקטגוריה אדירה בפני עצמה. אינטל, שהובילה את מהפכת הפי.סי, מתכוונת להיות נוכחת גם במחשבי העתיד, כאשר ליכולת הפיתוח שלנו נלווית גם יכולת ייצור אדירה.

"הנהלת החברה קיבלה החלטה אסטרטגית נוספת, ואנחנו מעמידים את יכולת הייצור של מפעלי אינטל לרשות חברות אחרות, שייצרו אצלנו את המוצרים שלהן. בסיומה של שנת התפנית האסטרטגית נגיע, בפעם הראשונה, להיקף מכירות של יותר מ־50 מיליארד דולר".

אינטל ניסתה בעבר לפנות לשוק הקמעונאי, ולייצר יותר משבבים עבור יצרנים אחרים. יש סיכוי שהיא תנסה בקרוב לייצר גם עבור הצרכן הסופי?
"אנשים עדיין מסתכלים עלינו כחברת שבבים, אבל אינטל היא אחת מחברות התוכנה והמערכות הגדולות בעולם. מעבר לשבב אנחנו מספקים גם את התוכנה שבשבב, ומערכות שלמות שיושבות על שבבים. בחלק מהמקרים אנחנו לא הולכים עד הסוף, כי אנחנו לא רוצים להתחרות בלקוחות נהדרים שלנו, כמו אסוס, לנובו או HP. החברות האלה מקבלות את המוצרים שלנו, ובונות סביבם את המוצרים שלהן. לפעמים אנחנו מייצרים מוצר שלם, אבל רק כדי לתת ללקוחותינו נקודת התייחסות בפיתוח המוצרים שלהם".

איפה ישראל עומדת במפת התוכניות העתידיות של אינטל?
"במצב מצוין. הפאב (fab, מפעל לייצור שבבים) החדש בקריית גת הוא אחד הפאבים הטובים ביותר של אינטל. הוא קיבל את פרס האיכות של החברה, שהוא ‘האוסקר של הפאבים'. המפעל הזה מייצר מוצרים בחזית הטכנולוגיה, ובעקבות ההצלחה הזו החליטה אינטל על תוכנית השקעה של שישה וחצי מיליארד דולר נוספים בישראל. לא היינו יכולים לחלום על הצלחה גדולה מזו.

"בחיפה אנחנו עוסקים בכל תחומי הפיתוח החדשים של אינטל. פיתחנו שם חלקים גדולים מהמערכת על שבב סופיה, שתגיע השנה לשוק הטלפונים החכמים, וצפויה לחולל בו מהפכה. אנחנו מפתחים כאן גם את מעבד העתיד של אינטל, הסקיילייק".

זה לא הימור גדול מדי, לשים ביצי זהב במקום כל כך מאוים?
"אינטל עובדת כאן כבר שנים רבות, ואנחנו יודעים היטב איך להתמודד עם מצבי חירום ולחץ. ברור שיש לנו סידורי אבטחה וגיבויים, שמבטיחים את נכסי הפיתוח".

לכל חברת הייטק בינלאומית חשובה יש מרכז פיתוח בישראל, אבל רק חברות מעטות מחזיקות כאן מפעלי ייצור. מנהלים בחברות ענק טוענים שלישראל אין מה למכור בתחום הייצור.
"זו אמירה אומללה ולא נכונה. המשימה שלנו, כישראלים, היא להביא הנה לא רק את מנגנוני הפיתוח של חברות ההייטק, אלא גם את מפעלי הייצור. אני מסכים עם מי שאומרים שאיננו רוצים להיות המעבדה של העולם, אלא המפעל של העולם. גם עכשיו, למרות התדמית, 70% מהייצוא התעשייתי מגיע ממפעלי הייצור ולא ממרכזי הפיתוח".

ישראלי אינו מסוגל להתחרות בשכר הנמוך של עובד במזרח - ולא עם הפריון הגבוה במערב. למה שחברות יבואו הנה?
"צריך להביא לכאן ייצור חכם. ישראל לא יכולה להיות תחרותית בכוח עבודה זול לעומת אינדונזיה, וייטנאם או סין, אבל יש גם ייצור עתיר ידע, עם מרכיב משמעותי של טכנולוגיה, הנדסה וחדשנות, ופה יש לעובד הישראלי הרבה מה למכור. באינטל אנחנו מדברים על המוצרים הכי מורכבים בעולם, ובייצור כזה יש מרחב גדול שבו באים לידי ביטוי ידע וחדשנות, על אף שהכותרת היא ‘ייצור' ולאו דווקא ‘פיתוח'.


"כל אחד אצלנו חושב: 'זו בעצם טעות שאתה הבוס שלי. אם היו בודקים קצת יותר, אני הייתי צריך להיות הבוס שלך". מולי אדן | צילום: ישראל הדרי

"ואינטל אינה היחידה. פועלת בישראל גם חברת אינדיגו, שהקים בני לנדא. כשהיא נרכשה על ידי HP, רבים חששו ש־HP תעביר את מפעלי הייצור למזרח הרחוק, וזה לא קרה. ישנם גם מפעלי הייצור של פלקסטרוניקס ושל יצרנית מדפסות התלת־ממד סטרטסיס, שמתמודדות יפה מאוד עם מתחרים במערב ובמזרח. "אבל כל זה אינו מספיק. הממשלה צריכה לגבש אסטרטגיה, שתתווה דרך לייבוא מפעלי ייצור עתירי ידע, כדי להחליף ייצור של כוח עבודה פשוט עם פריון נמוך".

מדובר במשאב מוגבל: כמה כוח אדם איכותי יכולה מדינה קטנה לספק?
"הפוטנציאל גדול, והוא רחוק ממיצוי. מדובר במשימה לאומית, שצריך להקדיש לה אמצעים. אם אנחנו רוצים לצמצם את העוני ולהגדיל את השכר, אנחנו חייבים להגדיל את הפריון ולהעצים את מאגר ההון האנושי. מערכת החינוך חייבת להביא יותר ילדים לרמה שמאפשרת להתמודד עם עבודת ייצור בחברת הייטק.

"זה לא אומר שכל ילד צריך להגיע לרמת מהנדס־על. אצלנו באינטל, ובחברות אחרות, יש רמות שונות של מהנדסים ושל טכנאים ומפעילים, ואת כולם הבאנו לרמה שבה פריון העבודה שלהם יכול להתמודד בשוק העולמי. כתוצאה מזה השכר שלהם גבוה משמעותית.
"הפריון הממוצע של עובד אינטל ישראל גבוה פי תשעה מהממוצע במשק. זה הכיוון שמדינת ישראל צריכה ללכת אליו".

מִחשוב בכל מקום

הציבור לא תמיד קונה את העתיד שחברות הייטק מתכננות עבורו. המכונות לא תמיד מבינות כשמדברים אליהן, ואנשים נעשים חשדניים לגבי חלק גדול מחידושי העתיד.
"יש התפתחות אדירה בתחום הממשק בין אדם למכונה, כתוצאה מהגידול ביכולת המִחשוב ומהוזלת הרכיבים. אני מאמין שלפחות חלק מהפיתוחים החדשים יצליחו לשנות את העולם, ואת האופן שבו אנחנו מתַקשרים עם מכשירים.
  
"הצורה שבה אנחנו מדברים היום עם מחשב, באמצעות מקלדת, אינה טבעית. גם השימוש בעכבר אינו טבעי לנו. הדרך הטבעית היא לדבר עם מכונה, כמו שאני מדבר איתך: אני שומע, מדבר בקול, ומקבל מידע נוסף באמצעות הבעות פנים ומחוות. למה שלא אעבוד עם המחשב בצורה דומה?

"המטרה היא לעבוד עם מחשבים בצורה טבעית ואינטואיטיבית, בדיוק באותו אופן שהאבולוציה לימדה אותנו לתקשר בינינו במשך מאה מיליון שנים. אנחנו יודעים לתקשר זה עם זה בלי לקרוא שום ספר הוראות, וכך אני רוצה לדבר עם המחשב, המכונית, הטלוויזיה או מכונת הקפה. למה שלא אגיד למכונה פשוט: ‘עשי לי קפה'?"

אנשים לא מנצלים כמעט אפילו את האפשרות הקיימת, לראות את הצד השני בשיחה בסלולרי.
"ייתכן שבחלק מהמקרים לא נוח לאנשים להשתמש בממשק הזה, אבל אנחנו תמיד מעדיפים לפגוש אחד את השני. עובדה שהגעת לפגוש אותי פנים אל פנים, ולא הסתפקת בשיחה טלפונית. כאשר אני מדבר בשיחת וידיאו ורואה את פניו של האדם השני, איכות השיחה גבוהה יותר. יש לי בחדר העבודה שני מסכים גדולים, וכל שיחה עם ארצות הברית מתבצעת בווידיאו. כך אני רואה אם בן או בת שיחי כועסים, או מרוצים, ואנחנו יכולים לקיים סיעור מוחות. כאשר אני לא רואה את מי שאני מדבר איתו, אני מפסיד חמישים אחוז מהיעילות של השיחה".

מדוע גוגל גלאס נכשל?
"מוקדם עדיין לקבוע שגוגל נכשלה עם המשקפיים, כי היא עצמה עדיין מגדירה את זה כניסיון טכנולוגי. אני דווקא אוהב את הרעיון להרכיב משקפיים שיאפשרו לי לזהות את מי שאומר לי שלום, ואני לא זוכר באותו רגע מאיפה אני מכיר אותו. המשקפיים יגידו לי מי הוא, ובצד שמאל של המשקפיים יופיע לי מה אמרתי לו בפעם האחרונה. אני קונה את זה.

"כשמנסים טכנולוגיות חדשות, מתמודדים עם נושאים שלא חשבו עליהם קודם. למשל, בעיית הפרטיות. מישהו שנכנס עם גוגל גלאס למועדון לילה עלול לקבל פתאום מכות רצח, כי בליין אחר לא רוצה שיידעו שהוא הגיע למקום ללא אשתו. ייתכן שבסופו של דבר הבעיות ייפתרו, ויישאר מכשיר שיעזור לי לחיות את חיי טוב יותר".

עברנו את מהפכת המחשב האישי, ואחריו הסמארטפון והרשתות החברתיות. מה תספר ההיסטוריה על 2015?
"בקרוב נראה את השפעת האינטרנט של הדברים. זה נושא מדובר, שעדיין לא מרגישים אותו. להערכתי, בשנת 2020 יהיו בעולם 50 מיליארד רכיבים של האינטרנט של הדברים. זו מהפכה עם שלושה מרכיבים: מִחשוב בכל מקום וכמעט על כל מכשיר, תקשורת רחבת פס ומהירה, שתאפשר למיליארדי המחשבים לדבר ביניהם, וחיבור לענן: מחשבים חזקים בצומתי הרשת, המבצעים עיבודים מהירים של מידע רב (ביג דאטה)".

מה כל זה אומר לאדם ברחוב?
"זו מערכת שתהיה בכל מקום, ברובד אישי ומערכתי. כל המוצרים בבית יהיו מחוברים למחשב. יש לי מכונת כביסה עם מחשב, אבל הוא אינו מחובר לכלום. בעוד מספר שנים תוכל להכניס את הבגדים למכונת הכביסה, לסגור את הדלת - וזהו. מי שתפעיל את המכונה היא חברת החשמל, רק בשעות שהעומס נמוך. בתמורה לוויתור על השליטה במועד המדויק של ההפעלה, החברה תעניק ללקוח הנחה משמעותית במחיר החשמל.

"אני לא מדבר רק על חיסכון. מערכות כאלו יהיו חיוניות בעתיד. בעיר כמו שנחאי יחיו בעוד כמה שנים 30 מיליון איש. כדי לספק לאוכלוסייה עצומה כזו מיזוג, תאורה וכוח, בלי לחנוק את העיר בזיהום אוויר, אנחנו חייבים מערכות אנרגיה חסכוניות יותר, והאינטרנט של הדברים יאפשר את זה".

אז הסיפור הוא בית חכם?
"גם, אבל לא רק. אנחנו מדברים על כל הסביבה. המכונית, שתהיה מחוברת ומצוידת במחשבים וחיישנים, לא תצטרך נהג. איש לא יגיע לבניין לבדוק את חשבונות החשמל, המים או הגז, כי המונים ידווחו לחברות על מצב הצריכה ויחייבו את הצרכן אוטומטית. זה מתחיל לקרות כבר היום, והרבה מהדברים שאני מדבר עליהם ייכנסו כבר ב־2015.
  
"כמות היישומים שהטכנולוגיות החדשות יוכלו להציע היא אינסופית. באינטל אנחנו מקיימים תחרויות של רעיונות חדשניים, ונחשפים שם דברים מדהימים. הדבר הכי יפה שראיתי היה רחפן שמקושר אלחוטית לצמיד על כף היד. המשתמש מפריח את הרחפן לאוויר בתנועת ידו, והרחפן עוקב אחריו ומצלם אותו במשך עשר דקות.
  
"אינטל פיתחה מחשב שלם ממוזער עבור הפיתוחים האלה. היא אומרת למפתחים: ‘עזבו את בניית המחשב עבור המערכות שלכם. קחו אותו במחיר נמוך, והביאו רק את החדשנות שלכם. הראו כיצד אפשר ליישם את הכוח העצום הזה כדי לשפר את חיינו".

הראיון המלא מופיע בגיליון ינואר של מגזין פורבס ישראל

- לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355

- לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל


מקבוצת
אודות   |   צור קשר   |   הזמנת מנוי   |   שירות לקוחות מנויים   |   תנאי שימוש   |   פרסום בפורבס
Website created by   Cyberserve
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות  |  כל הזכויות שמורות לפורבס ישראל / FI Media